הליך הגירושין הוא הליך כאוב, סבוך רגשית ומשפטית. מהגשת התביעה לגירושין ועד מתן הגט, יכולים בני הזוג לעבור אינספור דיונים והחלטות.
במאמר זה נבאר מהו סעד זמני ונציג מספר דוגמאות לסעדים שניתן לבקש כחלק מניהול הליך גירושין (למשל – רכוש, מזונות וגט). כמו כן, נבקש להדגיש כי מאמר זה מובא לשם הצגת מידע חשוב, ולנוחיותכם הקוראים. נעיר כי הוא לא מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני.
מהו סעד זמני:
סעד זמני הינו פתרון משפטי נקודתי לבעיה קיימת, אשר נועד לתת מענה מידי עד למתן החלטה סופית. לרוב, מדובר בצו אשר ניתן במהלך הליך משפטי, במטרה לשמור על מצב קיים בעת הליך משפטי ולהבטיח את תקינות ההליך המשפטי.
בהליך אזרחי, סעד זמני יינתן על ידי הערכאות העוסקות בדיני משפחה והן: בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני. את הסעדים יש לבקש במקביל להגשת ההליך המרכזי, על מנת לזכות ביתרון בניהול התיק ו/או לשמור על סטטוס קיים.
דוגמא לבקשות לסעדים שניתן להגיש כחלק מהליך גירושין:
מלבד שינוי הסטטוס הזוגי, הליך הגירושין כולל גם נושאים נלווים רבים, וזאת בשל השותפות בחיי בני הזוג, טרם הליך הגירושין. ייתכן שהנושאים הנלווים הללו יועלו בפני בית הדין הרבני, כנושאים כרוכים להליך הגירושין, או במקומם הטבעי, בבית המשפט לענייני משפחה. ההחלטות שתתקבלנה בנושא, צריכות להיות שקולות ומקיפות – וזאת בשל ההשלכות ארוכות הטווח של ההליכים הללו. לכן, זמן קבלת ההחלטה יהיה תלוי במתן אסמכתאות על ידי הצדדים ובהתדיינויות. על מנת שלא לפגוע באחד הצדדים, יהיה ניתן לבקש סעד מיידי במספר נושאים, כגון:
סעד הנוגע לרכוש המשותף:
בני זוג נשואים יחלקו את רכושם בהתאם להלכת איזון משאבים. למרות הלכה זו, קיימים נכסים הנמצאים בתחום האפור ויש וויכוחים רבים בעניינם. כמו כן, ישנם נכסים בעלי ערך סנטימנטלי וכאלה אשר לקיחתם יכולה לפגוע קשות באחד הצדדים. כך כאשר אנחנו עוסקים בדירה משותפת, במיוחד כאשר יש ילדים משותפים. במקרה כזה יהיה ניתן להגיש סעד למדור ספציפי הנוגע להקפאת נושא הדירה המשותפת. כמו כן, יהיה ניתן להגיש סעד מניעה זמני – אשר תכליתו היא למנוע אפוא הברחת נכסים מתוך הרכוש המשותף, סעד שעניינו עיקול זמני – כדי לסמן נכס מסוים ולמנוע את קנייתו (למשל, דירה), צו מרווה – הנוגע לנכסים בחו"ל וצו אנטון פילר – אשר עניינו הוא במסמכים אשר יכולים להבהיר את הסטטוס של רכוש מסוים.
סעד זמני מכוח דיני המזונות:
ראשית, יש להכיר את הזכות להגשת מזונות אישה – וזאת כחלק מחובתו של הגבר לזון ולכלכל את אשתו, כפי שהתחייב בכתובה שעליה חתם בעת נישואיהם. ומכאן, כי החל מהגשת תביעת הגירושין ועד מתן הגט, על הגבר מוטלת החובה לכלכל את אשתו, על ידי מתן מזונות אישה.
מזונות ילדים, לעומת זאת, תלויים בגיל הילדים. ההחלטה על מתן מזונות וגובהם, יכולה להימשך זמן רב ולהיות תלויה בגורמים רבים הקשורים להליך הגירושין. לכן, ניתן לבקש סעד של מזונות זמניים – אלו יחושבו על פי אומדן (ולא בכפוף לאסמכתאות מפורטות, כמו בהליך המרכזי הנוגע למזונות). מזונות אלו יינתנו לזמן קצוב. כמו כן, האישה תוכל להגיש בקשה למדור ספציפי, שהוא חלק מעניין המזונות הנוגע לתשלום המגורים (שכירות, משכנתא, הוצאות על מגורים וכדומה). בהחלטה למדור ספציפי, בית המשפט יקבע כי האישה היא זו שתגור בדירה המשותפת, עד למתן החלטה אחרת.
סעד הנוגע למתן גט:
מתן הגט, שהוא סיום קשר הנישואים, אומנם תלוי בהסכמת שני הצדדים באופן חופשי, אך בפועל, רצונו של הגבר הוא מה שנותן את הטון בנושא. לצערנו, גברים מסוימים בוחרים להשתמש בכוח זה ולמנוע את מתן הגט או לאיים באי מתן גט, במטרה לגרום לאישה לוותר להם על נושאים שונים שקשורים לגירושין. הערכאה המשפטית תוכל להפעיל על הגבר סנקציות, כגון צו עיכוב יציאה מהארץ.
