נושא זכויות הגבר במשפחה, עולה בעיקר כאשר בני הזוג מקבלים על עצמם את ההחלטה להתגרש. בגירושין, הדין המחייב הוא הדין הדתי, שבמובנים מסוימים, הוא מיושן וקדום בדעותיו. לכן, במקרים מסוימים מחילים על הגבר חובות רבים, שאלמלא הדין הדתי ותפיסותיו, ספק אם היו מתקבלים על הדעת בחברה שיוונית ומתוקנת. אי לכך, מצאנו לנכון לחבר את המאמר שלהלן, שבו נסקור מספר תחומים הנוגעים להסדרים בין גברים לנשים בתהליך הגירושין וכן נדגיש את זכויותיו של הגבר בכל הליך. בין היתר, נדון בדיני משמורת ילדים, דיני מזונות ילדים וכן בתלונות שווא במסגרת הליכי גירושין. כל זאת – לידיעתכן/ם ונוחיותכן/ם, הגולשים והגולשות:
רק נבקש להעיר, כי אין לראות במאמר זה כתחליף ליעוץ משפטי על ידי עורך דין לענייני משפחה.
משמורת ילדים:
משמורת היא למעשה סטטוס משפטי, אשר מכוחו מגדירים את זהות ההורה האחראי על טיפול וגידול הילדים, באופן שוטף. כך למשל, במסגרת המשמורת, נגדיר עם מי מההורים מתגורר הילד באופן קבוע, לאור פירוק התא המשפחתי הכולל מעבר לבתים נפרדים.
יש לציין כי ההחלטה על איזה הורה להטיל את הזכות לשמש בתור הורה משמורן, מצויה בשיקול דעתו של בית המשפט וזאת מנקודת ראות של טובתו של הילד הספציפי. כך גם בהתאמה, להורה שלא מוכרז כמשמורן, יש זכות לקיים הסדר ראיה עם ילדיו. הסדר ראיה הוא בעצם הזכות שמוענקת להורה הלא משמורן, לשהות במחיצת ילדיו בזמנים קבועים וכן לדאוג לטיפולם בזמנים אלו.
ומה לכל האמור ולזכויות הגבר? לרוב, ההנחה של בית המשפט היא, שהאם באופן טבעי היא האם המשמורנית. יתרה מכך, "חזקת הגיל הרך" הינה ערך וגם כלל אצבע במשפט הישראלי, אשר קבוע בסעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב–1962. לפי סעיף זה, ילד מתחת לגיל 6 יהיה בחזקת אמו אלא אם כן יהיה ניתן לסתור את יכולתה לשמש כאחראית עליו. ללמדנו, שברירת המחדל גורסת כי ילדים עד גיל 6 יטופלו באופן כמעט אוטומטי אצל אמם. אולם בפסיקה ניתן לראות, כי חל שינוי לטובת גברים. קודם כל, כיום יותר גברים מעוניינים לקיים משמורת משותפת עם בת זוגם (כלומר, משמורת שווה מבחינת זמני הראיה). ניתן גם לראות כי כיום, הסדרי ראיה לתינוק, שונים מאשר בעבר (לטובת גברים, שזוכים לבלות עם ילדם זמן רב יותר).
מזונות ילדים:
על פי הדין הדתי–עברי, תשלום מזונות ילדים, שתכליתם היא הבטחת קיומם הכלכלי, מוטל על אב המשפחה. המזונות מוטלים על אב המשפחה, אשר עליו חלה החובה לזון את ילדיו ואת אשתו (שאותה עליו לזון לפי הדין הדתי, עד אשר יסתיים קשר הנישואין ביניהם). לפי המשפט העברי, האב צריך לשלם מזונות עבור ילדיו עד גיל 15 וזאת גם אם אמם של ילדיו, היא זו שהייתה המפרנסת העיקרית. זהו הדין הדתי, שחל גם כיום במשפט הישראלי. אין ספק כי קיים במקרים כאלו חוסר שוויון כלפי גברים, מה גם שיישומה של חובת המזונות, הביא גברים רבים לקושי כלכלי.
עם זאת, לאחרונה קבע בית המשפט בפסק דין תקדימי, כי כאשר תחולק שהות הילדים במשמורת משותפת, אזי המזונות יחולקו בין האב לאם בצורה שווה בכל הנוגע למזונות מדין צדקה (כלומר – מזונות שנוגעים להוצאות הלא בסיסיות). אנו מקווים שבעתיד, תיושם ההלכה הזו בהתאם לנסיבות ספציפיות, על כל המזונות.
תלונת שווא:
תלונת שווא הינה תלונה המוגשת, למרות שלא קרה דבר. מצער ככל שיהיה, ישנן נשים שכדי לזכות ביתרון בניהול תיק הגירושין, משתמשות בתלונות שווא על אלימות מצד הגבר. מאחר ובתי המשפט והחברה בכלל, מנסים לגנות אלימות בתא המשפחתי, הרי שהסנקציות המוטלות על החשוד באלימות במשפחה, הן לעיתים מידיות. כך למשל, בעת תלונה בגין אלימות, ברוב המקרים ייעצר הגבר ואף יוצא נגדו צו הרחקה לזמן מה עד לבירור התלונה. נראה כי גם כאן, קיימת פגיעה קשה בזכויותיהם של אבות וגברים ככלל. עם זאת, נעיר כי הדין מעניק כלים לגבר שהוגשה נגדו תלונת שווא: תלונת שווא היא עבירה פלילית. בנוסף, היא מהווה עילת תביעה נזיקית, מכוח דיני הלשון הרע.
לכן, אם מוגשת כלפייך תלונת שווא, הדבר הראשון שיש לעשות הוא לפנות לעורך דין משפחה ו/או פלילי.
לסיכום:
אין ספק שלגברים יש זכויות רבות ומחסור בזכויות בתחום דיני המשפחה. במאמר זה בוודאי שלא סקרנו את כל התחומים הנוגעים לסוגיה זו, אלא בחרנו להתמקד בשלושה תתי נושאים משמעותיים, בכל הנוגע לזכויות הגבר. במקביל, נמליץ כי בכל הליך הנוגע לדיני המשפחה ובכלל, חשוב להסתייע בעורך דין לענייני משפחה. עורך הדין ינחה אותך בכל שלב ושלב ובכל תחום.
