המאמר נכתב בשיתוף עם משרד עורכי דין חיה לזר
צוואות וירושות, הן דבר שכל אדם ייתקל בהן בשלב מסוים. לצערנו, לכל אחד מאיתנו יש הורים שבשלב מסוים יסיימו את חייהם, או קרובי משפחה אחרים. בהתאם, כאשר אדם נפטר, עולה הצורך לחלק את רכושו, כלומר – את עיזבונו. לצורך חלוקת עיזבון, יש כללים ברורים ומורכבים. הדין הוא כי בעת מותו של אדם, עיזבונו מועבר ליורשיו. יורשים יכולים להיות לפי צוואה שנערכה על ידי המנוח, או באמצעות ירושה לפי דין, שהיא בעצם ברירת מחדל חוקית שמפורטת בחוק הירושה, התשכ"ה – 1965. ככלל, בדיני הירושה ישנם עקרונות וכללים רבים שכדאי להכיר. בהתאם, במאמר זה נסקור בקצרה את הוראות חוק הירושה, וכל זאת כדי להעניק לכם הקוראים מידע איכותי.
עקרונות בדיני הירושה בישראל:
חוק הירושה הוא הקודקס המשפטי שעוסק בדיני הירושה בישראל. זהו חוק שקובע עקרונות יסוד בדיני ירושה, ובהתאם הוא קובע גם את סמכויות השיפוט בדיני הירושה והצוואה, שיש לרשם הירושה ולבית המשפט לענייני משפחה. חוק הירושה קובע גם פרוצדורה, כלומר – כיצד מורישים עיזבון של אדם. התשובה לכך היא או באמצעות ירושה לפי דין, או לפי צוואה. בהתאם, קובע חוק הירושה כיצד ניתן לערוך צוואה כדין, אשר תחייב את היורשים לאחר מות המנוח.
עקרונות יסוד בדיני הירושה, מפורטים בחלק הראשון של חוק הירושה. העיקרון הבסיסי שכבר הזכרנו הוא כי בעת מותו של אדם, עיזבונו – כלומר כל הרכוש שלו, עובר ליורשיו. בהתאם, יורשים יכולים להיות או לפי צוואה או לפי דין. זאת ועוד, חוק הירושה קובע כי כל אדם רשאי להוריש את עיזבונו, ובלבד שכשרותו לכך לא נשללה בצו שיפוטי. במקביל, חוק הירושה קובע כי כל אדם רשאי לרשת, למעט אם נולד פחות מ-300 ימים לאחר מות המנוח. כמו כן, חוק הירושה שולל כשרות לרשת, מאדם אשר הורשע בכך שניסה או התנקש באדם כדי ליהנות מעיזבונו. כמו כן, חוק הירושה שולל כשרותו של אדם לרשת אדם אחר, אם מדובר באדם שהעלים צוואה של אחר או זייף או ניסה לזייף צוואה, כדי ליהנות מפירות העיזבון.
עוד עיקרון שמפורט בחוק הירושה, הוא עיקרון ההסתלקות. זהו עיקרון חשוב שנעשה בו שימוש רב כאשר ישנם כמה יורשים שהם אחים, לעיזבון של אחד מהוריהם. עיקרון ההסתלקות קובע כי יורש רשאי להסתלק מהירושה, ובעצם לוותר על חלקו בה.
ירושה לפי דין מול צוואה:
כאמור, ירושה יכולה להיעשות או לפי ירושה או לפי הוראותיה של צוואה. סעיף 10 לחוק הירושה, קובע כי אם אדם נפטר ולא הותיר אחריו צוואה, הרי שיורשיו לפי דין, כלומר – באופן אוטומטי, יהיו ילדיו (שיקבלו מחצית) ובן או בת זוגו (שיקבלו מחצית). בהתאם, הסעיף קובע גם זכויות יתר של בן או בת הזוג, לגבי הרכוש של בני הזוג בעת מותו של אחד מהם, לרבות זכויות בדירת המגורים המשותפת.
מנגד, אם אדם נפטר והותיר אחריו צוואה, והצוואה נערכה כדין ולא נפסלה, הרי שאז היורשים יהיו לפי הצוואה. החוק קובע כי אדם רשאי להוריש בצוואה, לכל גורם שהוא חפץ ביקרו. לדוגמא, אדם יכול להוריש את רכושו לעמותה, תוך שהוא פוסח על ילדיו.
אך כיצד עורכים צוואה? למעשה יש ארבע אפשרויות לערוך צוואה. האפשרות האחת והשכיחה ביותר היא בכתב. צוואה בכתב נערכת בכתב, כוללת את חתימת המוריש וכן את התאריך. יש אפשרות לערוך צוואה בפני עדים. זו בעצם צוואה שנערכת בכתב, אך גם כוללת חתימה של שני עדים. עוד דרך לערוך צוואה, היא בפני רשות. אדם יכול להקריא ולהפקיד צוואה אצל רשם הירושה או בפני גורם שיפוטי. הדרך האחרונה היא בעל פה. זו צוואה למקרה שאדם גוסס, ואז אותו מוריש יכול להקריא את צוואתו בפני שני עדים. שני העדים יכתבו זיכרון דברים ויפקידו אותו אצל רשם הירושה. במידה והמוריש שציווה בעל פה לא נפטר בתוך חודש, הרי שאז הצוואה בטלה מאליה.
מימוש עיזבון:
לאחר שאדם נפטר, ולאחר שברור כיצד עיזבונו אמור להתחלק, עולה השאלה כיצד בעצם מממשים את העיזבון מהלכה למעשה. התשובה פשוטה: במידה ואדם נפטר ללא צוואה, אזי יש להגיש בקשה לרשם הירושה, אשר נקראת בקשה לצו ירושה. לאחר תקופת ביניים, במסגרתה תתאפשר הגשת התנגדויות של צדדים שלישיים לצו, יינתן צו ירושה. לגבי צוואה, הדין זהה, רק שאז יש להגיש בקשה לצו קיום צוואה. אגב, אם מוגשת התנגדות, הדיון לגביה יתקיים בפני בית המשפט לענייני משפחה.
