בעת פרידה של בני זוג שמפסיקים להתגורר ביחד, חובתם של השניים לדאוג לרווחת ילדיהם המשותפים ולהתפתחותם התקינה. כחלק מכך, קיימת חובת מתן תשלום, להורה שאצלו נמצאים הילדים בשגרה, כדי למנוע נטל כלכלי על אותו הורה ולהבטיח שיתוף בין ההורים ומעורבות אקטיבית בגידול הילדים. חובת התשלום הזו לרוב תוטל על האב, כך על פי ההלכה היהודית ולפי הדין הקיים היום. קיים חריג אחד שבו יתחלק נטל המזונות בין שני ההורים – וזאת כאשר השניים מגדלים את ילדיהם במשמורת משותפת ובגילאים מסוימים. על כך – במאמר זה.
במאמר שלפניכן/ם נסביר מהם מזונות ילדים, מהי משמורת משותפת ונפרט על תשלום מזונות בהתאם לגילאי הילדים. כמו כן, נבקש להבהיר כי מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף לייעוץ עם עורך דין לענייני משפחה.
מהם מזונות ילדים:
מזונות ילדים הם תשלום הניתן לילדים ע"י הוריהם (שאינם גרים ביחד), במטרה להבטיח את התפתחותם התקינה של הילדים וקיום הערך העליון הנוגע לילדים, שהוא עקרון טובת הילד. בפועל, התשלום יינתן להורה המשמורן של הילד, על מנת שאותו הורה ידאג לצרכיו של הילד ולכל מחסורו, לרבות מקום מגורים, מזון ועוד. מזונות ילדים ותכליתם, הגיעו מההלכה היהודית, אשר מחייבת את האב "לזון" את ילדיו ואת אשתו. במשפט הישראלי מחייבים את האב במתן המזונות הללו, ברוב המקרים. סכום המזונות ייקבע בהתאם להחלטת בית המשפט, שם יבררו מה היה אורח חייהם של הילדים לפני הפרידה, מהם צרכי הילדים ומהי יכולתם הכלכלית של ההורים.
כמו כן, תעשה הבחנה הנוגעת לגילאי הילדים ולצרכים הרלוונטיים בהתאם לגיל. כיום, סכום המזונות המינימלי לילד, עומד על כ–1,300 ₪ בכל חודש (כמובן שהאמור הוא תיאורטי, הואיל וכל מקרה נבחן לגופו). במידה והגבר יימנע ממתן מזונות, אזי ביטוח לאומי יעביר לאם את תשלומי המזונות, במטרה שלא לגרום מחסור לילדים. במקביל, ייפתח לגבר חוב בביטוח לאומי.
משמורת משותפת:
משמורת משותפת היא משמורת שבה שני ההורים יהוו "הורים משמורנים". כלומר, זמן השהות של הקטין אצל כל הורה, יתחלק שווה בשווה בין שני ההורים. לקטין יהיו שני חדרים בשני בתים שונים וחייו יתנהלו בצורה הזאת. מדובר ביתרון הנוגע לקשר האישי של הקטין, דבר שתואם את תפישת ההורות המשותפת, אם כי המתנגדים יאמרו שהדבר יכול לגרום לקטין לחוסר יציבות ואי וודאות. לכן, החלטה כזאת צריכה להתקבל לאחר בחינת טובת הילד, שבעניינו נבחנת המשמורת.
קביעת משמורת משותפת תעשה, כאשר נסיבות חייהם של ההורים מאפשרות זאת, בכל הנוגע למקום המגורים, מרחק ממסגרות לימודים, קשר בין ההורים ועוד. בשונה ממשמורת משותפת, קיימת גם אפשרות למשמורת בלעדית, לפיה הורה אחד יוגדר הורה משמורן, אצלו יהיו הילדים, ולהורה האחר יינתנו הסדרי ראייה וזמנים מוגדרים לפגישות עם הילדים. יש לציין כי בגילאי 6–0, תינתן משמורת בלעדית לאם בלבד – וזאת בשל חזקת הגיל הרך שקובעת זאת. לכן, משמורת משותפת רלוונטית רק בגילאי 6 ואילך.
תשלום מזונות בהתאם לגיל הילדים:
ילדים מגילאים 0 ועד גיל 6 – מוגדרים בדין העברי "קטני קטנים". בגילאים אלו קיימת חובת תשלום מוחלטת על האב. דבר זה נתמך בפסיקה המודרנית ולא רק בדין העברי, משום שעד גיל 6 חלה "חזקת הגיל הרך".
ילדים מגיל 6 ועד גיל 15 – בגילאים הללו, במרבית המקרים, החובה למזונות מוטלת על האב. עם זאת, לאחרונה, לאחר פסיקה תקדימית, הוחלט כי כאשר מדובר במשמורת משותפת בגילאים הללו וכאשר אין פערי שכר ניכרים בין ההורים, אזי הנטל של המזונות, יחולק שווה בשווה בין ההורים. פסיקה זו הגיעה לאחר טענות על אי צדק במתן מזונות, מצד אבות אשר גידלו את ילדיהם במחצית השבוע, דאגו לכל מחסור בפן הכלכלי וגם הצטרכו לשלם מזונות, בנוסף לכל.
ילדים מגיל 15 ועד גיל 18 – בגילאים אלו, מזונות הילדים מוגדרים בדין העברי כ"דין צדקה", זאת אומרת שאין חובה לתת אותם והדבר תלוי בהשתכרות ההורים. לפי פסיקה עדכנית, ישולמו מזונות בגילאים הללו, אך בתעריף מופחת בשליש.
סיכום:
בכל הנוגע למזונות ילדים, ובעיקר כאשר מדובר במשמורת משותפת ובהתייחס לשינויים בפסיקה, מומלץ להתייעץ עם עורך דין לענייני משפחה, אשר יוכל לבחון את הנסיבות המובאות לפניו ולפעול בהתאם, בין אם בבקשה לשינוי גובה המזונות ובין אם לשינוי אופי המשמורת.
