לצערנו הרב, סרבנות גט היא תופעה מוכרת, שבמסגרתה גברים מנצלים למעשה את ההלכה העברית ולא מסכימים להעניק גט, לאישה שעמה הקימו בית משותף. המשמעות של סרבנות גט היא, כי האישה מוגדרת כאשת איש, כלומר, כאישה נשואה. במצב כזה – האישה לא יכולה להינשא שוב, ויותר מכך, אם היא תלד ילד לגבר אחר, הילד יוגדר בתור ממזר. הדבר הוא פגיעה קשה בחירות האישה, בפרט באוכלוסיות דתיות. המאבק בתופעה, הוא מאבק מתמשך, שנוטלים בו חלק: המדינה, הקהילות וכמובן שגם בתי הדין הרבניים.
במאמר שלפניכן/ם נסביר על עגינות, על סרבנות גט וכן על הבסיס החוקי לנושא. בנוסף, נסביר מה ההגבלות שניתן להטיל על סרבני גט. הכל נכתב על מנת להעניק לכן/ם, הקוראות/ים, תוכן משמעותי בתחום המשפחה, כדלקמן:
הדין הדתי בענייני נישואין וגירושין:
כדי להבין את התופעה של סרבנות גט, יש קודם להסביר את הבסיס: בישראל, נישואין וגירושין נערכים לפי הדין העברי–דתי. כלומר, זוג (יהודי) המבקש להתחתן, יצטרך להינשא בחתונה דתית. כמו כן, זוג המבקש להתגרש, יצטרך לעשות זאת לפי הדין העברי–דתי, כלומר – לפי הכללים המשפטיים וההלכתיים בדת היהודית. הכלל הבסיסי הוא, כי בעת גירושין נערך טקס מתן גט, שבמסגרתו הבעל נותן לאישה את הגט שלה, כלומר "מגרש" אותה מבחינה הלכתית. מרגע מסירת הגט, האישה חופשיה ומותרת לכל גבר אחר. באותה המידה, כפי שהבעל נותן לאישה את גיטה, האישה צריכה להסכים לקבל את הגט. ישנם מקרים שבהם האישה מסרבת לקבל גט, ואז קיימת סרבנות גט מצד נשים (על כך – בחלק הבא).
מה היא סרבנות גט?
סרבנות גט, היא סיטואציה שבה הבעל מסרב להעניק לאישה גט, או לחילופין, האישה מסרבת לקבל את הגט ובכך מותירה את בעלה נשוי לה. סרבנות גט הינה בעיה קשה, במיוחד כלפי נשים. כמו כן, אישה נשואה שמסורבת גט, מכונה "אישה עגונה". נסביר.
השלכות כלפי נשים:
אישה שהיא מסורבת גט, כלומר – בעלה מסרב לתת לה את גיטה, מוגדרת בתור אישה נשואה, דהיינו – אשת איש. המשמעות הינה שהיא לא יכולה להינשא לגבר אחר על פי ההלכה היהודית. כמו כן, משום שהיא עדיין נשואה לגבר, אזי קיום יחסי אישות עם גבר אחר, ייחשב בתור "בגידה" ויש לכך משמעויות על זכאותה למזונות אישה וכיו"ב. כמו כן, במידה ואישה מסורבת גט מקיימת יחסי אישות עם גבר אחר, נכנסת להריון ויולדת, אזי ילדה ייחשב בתור ממזר, שאסור בנישואין לפי ההלכה העברית. מכאן, שלסרבנות גט ישנה משמעות רבה, גם כאשר מדובר בזוגות חילוניים. כל זאת, מכיוון שהדין העברי הוא המחייב בענייני נישואין וגירושין בין יהודים בישראל.
השלכות כלפי גברים:
כאמור, לעיתים קיימת תופעה מקבילה (הרבה פחות שכיחה, חשוב לציין), שבמסגרתה דווקא האישה מסרבת לקבל גט. אז, היא סרבנית הגט והבעל למעשה כלוא במערכת נישואין. יחד עם זאת, לגבי גברים, ההשלכות פחות אקוטיות. גבר שנשוי לאישה שמסרבת לקבל גט, עדיין יכול להוליד ילדים לאישה אחרת, ואלו לא יוגדרו כממזרים. כמו כן, במקרים מיוחדים, ניתן לקבל היתר מבית הדין הרבני לשאת אישה שנייה.
סנקציות כלפי סרבני גט:
כדי להילחם בתופעה המכוערת של סרבנות גט, ההלכה מאפשרת להטיל סנקציות על גברים סרבני גט וגם על נשים סרבניות גט. הדין בישראל כולל חקיקה רלוונטית בנושא, שמקנה לבתי הדין את הסמכות הפורמלית לכך. סנקציות בגין סרבנות גט, נעות בין – קנסות, שלילת רישיון נהיגה, ביוש בפומבי (לדוגמא – מקרה של מרצה באוניברסיטה שפרטיו פורסמו בהסכמת בית הדין הרבני בפומבי, כדי לביישו, בגין סרבנות הגט) וגם איסור על העסקה (לבית הדין יש סמכות להורות בצו, על איסור העסקה במקרים מסוימים). הסנקציה החמורה ביותר, היא מאסר לתקופה קצובה, המתחדש מפעם לפעם במקרים של המשך סרבנות גט.
אפשרות נוספת שלעיתים נעשה בה שימוש, אולם רק במקרים חריגים – בשל הגבלות הלכתיות, היא ביטול נישואין. כיום, יש קריאה מוצדקת של ארגוני נשים, לעשות שימוש תכוף יותר באפשרות הזו. המשמעות היא שבית הדין קובע כי הנישואין בטלים ואז אין בעצם צורך בגט, שכן הנישואין מלכתחילה לא היו בתוקף.
הצורך בסיוע של בעורך דין משפחה:
סרבנות גט היא תופעה קשה, והמאבקים המשפטיים במקרים כאלו הם קשים מאוד. לכן, נסיים את המאמר בהמלצה חמה – להיעזר בעורך דין משפחה, בעת הצורך.
