העובדה שבמדינת ישראל, קיים עירוב תחומים בין הדין הדתי–עברי לבין המשפט האזרחי, במיוחד בתחום דיני המשפחה, מחייבת לא פעם את מערכת המשפט, הדתית והאזרחית, לפתרונות מורכבים מאוד, לסוגיות הלכתיות, שמשפיעות על אזרחי ישראל גם בימינו אנו.
דוגמא מובהקת לאותם פתרונות מורכבים אשר לעיתים נדרשים, באה לידי ביטוי בפער שבין ההלכה היהודית לבין ערכים של זכויות אדם וליברליות, בכל הנוגע להתייחסות למושג "ממזר".
בשים לב לאמור, במאמר שלהן נדון בנושאים הבאים: מיהו ממזר, מהי המשמעות של המונח ממזר ביהדות, תופעת הממזרות אצל מסורבות גט וכן בדיקת אבהות וזכאות למזונות במקרה שמדובר בממזר.
הערה לפני שנתחיל: המאמר מובא לנוחיותכם/ן קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף ליעוץ פרטני וספציפי של עורך דין לענייני משפחה.
מהי ההגדרה למונח ממזר:
ממזר הוא ילד אשר נולד מחוץ לנישואי הוריו, כלומר, במסגרת יחסי ניאוף. לפי הדתות השונות, מדובר בילד "לא חוקי". כפועל יוצא, ילד המוגדר כממזר, סובל ממעמד נחות וזאת לפי תפיסה דתית החלה על הדתות העיקריות בארץ, שהן היהדות, האסלאם והנצרות. ככל שהמסגרת דתית יותר – אזי כך יופעלו יותר סנקציות כלפי ההורים והילד.
ממזר ביהדות:
כל בעילה מחוץ לנישואין של בני זוג, נחשבת אסורה ביהדות ומכונה "בעילת זנות". אי לכך, הולדת ילד מבעילה שכזו, הינה עבירה חמורה, הגוררת אחריה הגבלות על הנולד ועל הוריו. ישנם מספר מקרים המחשיבים את הילוד כממזר לפי ההלכה היהודית והם: יהודי שנולד מגילוי עריות (יחסים אסורים בין בני משפחה מדרגה ראשונה) וכן מי שנולד לאשת איש כתוצאה מניאוף, כלומר, יחסים מחוץ לנישואים. יש לציין כי בהלכה העברית, הממזרות מוגדרת בתור אות קלון לדורות. כלומר – ילד לאב ממזר, יחשב גם הוא לממזר. האיסורים המוטלים על ממזר הם בעיקר לגבי נישואין והמשכיות, בשל ההעברה לדורות. קהילות דתיות מייחסות חשיבות לבדיקת ממזרות, לפני הסכמה לשידוך.
תופעת ממזרות אצל מסורבות גט:
מסורבות גט, היא תופעה חברתית קשה, שבה אישה נשארת "לכודה" בברית נישואין עם גבר שלא מקיים עמה יחסים זוגיים משותפים. כלומר, במקרה כזה, למרות שבית הדין רשאי להטיל סנקציות על בעל סרבן, האישה עדיין מוגדרת נשואה. אם תוליד ילד לגבר אחר, הילד ייחשב בתור ממזר, כאשר מבחינת ההלכה, האישה עדיין מוגדרת בתור אשת איש. למרות זאת , נשים מסוימות ממשיכות את חייהן וממשיכות לפרק ב' בחייהן, הכולל מערכות זוגיות והבאת ילדים לעולם. אך כאמור, נשים אלו לא יוכלו להינשא לבן הזוג שלו הן מייחלות וילדיהם המשותפים ייחשבו כממזרים, מאחר והאם ילדה אותם לגבר שאינו בעלה.
בדיקת אבהות:
בדין העברי ישנה הנחה, אשר לפיה יש להימנע מידיעה על זהות האב במקרים גבוליים וזאת כדי לא לקבוע בוודאות כי מדובר בממזר. טענה זו יכולה להצטייר כפגיעה בטובת הילד, על ידי הסתרה של זהות אביו. כך למשל, כאשר קיים חשד שילד מסוים, נולד כתוצאה מניאוף של האישה. כלומר, במקרים גבוליים, בית הדין יימנע מבדיקת אבהות, כדי למנוע גילוי שאולי הילד הוא ממזר. אין ספק כי זו הנחה ותפיסה ראויה שנועדה להגן על ילדים. בנקודה זו נעיר, כי סעיף 28 לחוק המידע הגנטי, התשס"א–2000 (להלן: "חוק הגנטיקה"), עומד על המחלוקת הזאת ומאפשר את שיקול דעתו של בית המשפט או בית הדין הרבני. לפי הסעיף, מכוחו של בית המשפט לדרוש ביצוע בדיקת אבהות לאדם, כדי ליצור וודאות לילד וליידע אותו על זהות אביו.
זכאותו של ממזר למזונות מאביו:
לפי ההלכה היהודית, מזונות ילדים מחייבים את האב. כלומר, אב חייב במזונות ילדיו מכוח הדין הדתי–אישי וזהו הדין גם כיום, לאור הכפפת הדין הדתי על דיני האישות במדינת ישראל. עם זאת, קיימת רגישות ואמפתיה רבה במקרים כאלו ולכן, הדין האישי–יהודי מחייב את האב (במידה והוכחה אבהותו בבדיקה גנטית) לזון את ילדו, גם אם מדובר בממזר.
סיכום:
מושג הממזרות אומנם פג מהעולם המודרני, אך במדינת ישראל, לממזרות לפי הדין הדתי–עברי עדיין יש חשיבות עצומה, גם על החיים המודרניים וגם על מי שמגדיר את עצמו בתור חילוני. לכן, במידה ונתקלתם בסיטואציה של ממזרות או קושי משפטי בנושא, חשוב להסתייע בעורך דין לענייני משפחה, אשר יתמוך בכם בזמן ההליך ויסייע לכם.