לא אחת , ניגשים למשרדנו אנשים רבים, המבקשים לדעת את זכויותיהם בענייני מזונות ילדים בפרט – וכן בענייניי מזונות בכלל. אין ספק כי סוגיית המזונות היא סוגיה מורכבת למדי. היא מורכבת ממספר רבדים – החל מהדין הדתי–אישי ועד לנטל הכלכלי שמזונות מטילים על מי שחייב בהם. לכן, בתור עורכי דין לגירושין, אנו מבקשים להציג לכן/ם, הקוראים והקוראות, תשובות לשאלות נפוצות בכל הנוגע למזונות. כל זאת – לידיעתכן/ם ונוחיותכן/ם.
נעיר כי המאמר שלהלן הוא מאמר כללי ואין בו בשום אופן כדי להוות ייעוץ משפטי ספציפי. לשם כך יש לפנות לעורך דין משפחה.
מדוע צריך לשלם מזונות?
מזונות יש לשלם מכוח הוראת הדין הדתי–עברי. במדינת ישראל, דיני האישות קבועים מכוח הדין הדתי שחל על בני הזוג. חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג – 1953, קובע כי נישואין וגירושין בין יהודים בישראל, ייערכו לפי דין תורה. הדין הדתי מורה על מזונות ילדים, אשר יוטלו על האב. מזונות אלו – תכליתם להבטיח לילדים קיום כלכלי הולם. עם זאת, לא רק מזונות ילדים קבועים בהלכה העברית, אלא גם מזונות אישה. הכלל ההלכתי קובע כי האישה "עולה עם הגבר ואינה יורדת עמו". כלומר – עד לגט הסופי בין בני הזוג, הבעל חייב במזונות האישה, כדי להבטיח גם לה קיום כלכלי. אך חשוב להעיר כי מזונות אישה אינם מוחלטים, כמו מזונות ילדים.
איזה דין מטיל חובה לשאת במזונות?
כאמור, מזונות ילדים נקבעים מכוח הדין הדתי–אישי שחל על בני הזוג. יחד עם זאת, בניגוד לסברה רווחת, לא ניתן להימלט מחובת המזונות, גם אם אין לאב דין דתי–אישי שחל עליו, אשר מכוחו אפשר להטיל עליו חובת מזונות. המחוקק חוקק את החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959 אשר קובע כי גם בהיעדר דין דתי אישי, תוטל חובת מזונות, מכוח המשפט האזרחי. החובה הזו חלה לא רק על מזונות ילדים, אלא גם על מזונות אישה בעת הצורך.
האם אפשר להיות פטור ממזונות ילדים?
כאמור, מזונות ילדים הם בבחינת חובה מוחלטת המוטלת על האב. עם זאת, ישנו חריג אחד, אשר מכוחו יכולים בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, לפטור את האב מחובת מזונות. החריג הזה מכונה "בן סורר ומורד". נסביר – ההלכה העברית קובעת כי ילדים מחויבים בכיבוד אם ואב. מכאן עולה השאלה – מה קורה כאשר הקטין מסרב להיות בקשר עם אביו? עם זאת, חוסר קשר עם האב, אינו מהווה עילה לפטור ממזונות, אלא רק במקרים חריגים מאוד של חוסר תום לב מצד הקטין. נעיר כי זו טענה שמאוד קשה להוכיח, לכן חשוב להיעזר בעורך דין משפחה.
מהם מזונות מעוכבת?
מזונות מעוכבת, הם מזונות שבית הדין הרבני יכול להטיל על בעל, אשר מסרב לתת גט לאשתו. בישראל, נישואין וגירושין נערכים לפי הדין הדתי–עברי ולכן, בעת גירושין, לשם גירושין סופיים, יש לתת גט מטעם הבעל לאישה, כאשר האישה צריכה לקבל את הגט. ישנה תופעה מצערת, של גברים (וגם נשים) אשר מסרבים לתת גט לנשותיהם.
המשמעות ההלכתית היא, שאישה שמסורבת גט, עדיין מוגדרת בתור אשת איש ולכן היא אינה יכולה להינשא לגבר אחר. במקרים כאלו, בית הדין רשאי להטיל על הבעל סנקציות, כמו – איסור שימוש בכרטיס אשראי, אחזקת שיקים ועוד. סנקציה נוספת, היא הטלת חובת מזונות מדין מעוכבת, עד למתן גט. כלומר, כאמצעי לחץ נוסף, הבעל יהיה חייב במזונות, עד למתן הגט.
איזו ערכאה עוסקת במזונות ילדים?
להבדיל מתביעות גירושין, בכל הנוגע למזונות ילדים, קיימת סמכות מקבילה הן לבית המשפט לענייני משפחה והן לבית הדין הרבני. תביעת גירושין תוגש לבית הדין הרבני, משום שיש לו סמכות בלעדית לעסוק בתביעות אלו. כאמור, תביעת מזונות יכולה להיות מוגשת לאחת מהערכאות המוזכרות.
האם אפשר להגיש תביעת מזונות כחלק מתביעת גירושין?
התשובה חיובית. להגשת תביעה "כוללת", קוראים "תביעה כרוכה" ואפשר להגיש אותה לבית הדין הרבני. כלומר – אפשר להגיש תביעת גירושין שכוללת גם את תביעת המזונות ומשמורת הילדים וגם את תביעת הרכוש. עם זאת, כדי להגיש תביעה כרוכה, יש להקדים ולהגיש את התביעה ראשונים, שכן אם הוגשה תביעה מקבילה לבית המשפט לענייני משפחה, הרי שאז מאבד בית הדין הרבני את הסמכות לעסוק בתביעות המוזכרות – למעט תביעת הגירושין, כמובן.
האם כדאי להיעזר בעורך דין בתביעת גירושין?
התשובה חיובית. הליך גירושין בכלל ותביעות מזונות בפרט, הם הליכים מאוד מורכבים המצריכים ידע וניסיון משפטי. לכן, חשוב מאוד להיעזר בעורך דין גירושין בעל ניסיון.
