מזונות הינם תשלומי תמיכה חודשיים הניתנים על ידי אדם אחד, לאדם אחר, וזאת לאחר שינוי נסיבות חיים המצריכות תמיכה כלכלית. הדוגמא המוכרת לכך היא מזונות ילדים. אותם מזונות משולמים על ידי ההורה שאינו משמורן, במטרה להבטיח התפתחות תקינה של הילדים, גם לאחר פירוד הוריהם. סוג נוסף של מזונות, הינו מזונות אישה. אלו ניתנים במקרים ספציפיים מאוד. בעבר היה הדבר מקובל יותר, משום שנשים לא יצאו לשוק העבודה והסתמכו כלכלית על הגבר. גם היום יכולים להיפסק לאישה – מזונות מסוג זה, גם בערכאות שונות, אם כי שמם שונה, אך תכליתם זהה.
מכאן, הרי שבמאמר זה נסקור: מהם מזונות, מהם מזונות ילדים ומהם מזונות אישה. כמו כן, נעיר כי מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף לייעוץ עם עורך דין לענייני משפחה.
מהם מזונות:
ככלל, מזונות הינם תגמולים המשולמים על ידי האב, לשם סיוע כלכלי לאשתו וילדיו. המושג מזונות מובא מן ההלכה היהודית ועקרונותיו נטמעו במשפט הישראלי, עד ימינו אנו. ישנה תכלית שונה, כאשר מדובר במזונות ילדים וכאשר מדובר במזונות אישה – הן בדבר החובה לשלמם והן בתקופה שבה משולמים. על כך יפורט בהרחבה בהמשך. יש לציין כי כיום ישנו שינוי הנוגע לחובתו הבלעדית של האב במתן מזונות – וזאת כפי שמורה ההלכה היהודית. אט אט הפסיקה מטילה מזונות על נשים, וזאת במקרים ספציפיים במיוחד ולאחר פסיקה תקדימית מהשנתיים האחרונות.
דוגמא לכך היא כאשר ילדיה של אם אינם גרים עמה (דבר חריג בתרבות הישראלית ובחברה לכשעצמו) וכן כאשר היא זו המפרנסת העיקרית והמשמעותית, וגם כאשר קיימת משמורת משותפת בגילאי 15–6 וכאשר הכנסותיה של האם אינן נמוכות מהכנסות האב.
מזונות ילדים:
אחד מעקרונות העל כאשר מדובר בילדים, הוא טובת הילד. דוגמא לכך היא מתן מענה הולם למגורים והשגחה, וזאת על מנת להבטיח התפתחות תקינה של הילד. בעת פרידה או גירושין של שניים, ושינוי אורח חייהם של הילדים המשותפים, יש צורך בהסדרת מגוריהם ובחירת הורה משמורן, שהוא ההורה האחראי באופן שוטף לטיפול בילדים.
אז, יתערב בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, במטרה להסדיר זאת. בנוסף, ההורה שאינו משמורן, יעביר תשלום דמי מזונות לאותם ילדים, במטרה לסייע בגידולם. כמעט בכל המקרים, מדובר באב. ככלל, ובהתאם לחזקת הגיל הרך, ילדים עד גיל 6 יעברו למשמורת בלעדית אצל אמם. לכאורה, לאחר גיל 6, יכולים הילדים להישאר אצל אמם, לעבור לאביהם, או לעבור למתכונת של משמורת משותפת. במקרה האחרון, ולאור פסיקה תקדימית מהשנה האחרונה, תשלום המזונות לא יהיה הנטל של האב לבדו, אלא יעשו איזון במתן המזונות עם האם, וזאת במידה ושניהם משתכרים ברמה דומה, ומדובר בילדים בגילאים 15–6, שנמצאים במשמורת משותפת.
חשוב להכיר כי קיים שוני התלוי בגילאי הילדים, כדלקמן:
גילאי 6-0: "קטני קטנים" – כאמור, בגילאים הללו נמצאים הילדים אצל האם. אז, חובת המזונות הינה מוחלטת ומוטלת על האב.
גילאי 15-6: הדבר מתחלק לדין חובה מוחלט לתשלום מזונות, לצורך התפתחות תקינה של הילדים, ולדין צדקה הנוגע להוצאות נוספות כמו מותרות, ואז הדבר תלוי במצבם הכלכלי של ההורים, בשכר העבודה שלהם וכן באורח החיים שאליו רגילים הילדים.
גילאי 18-15: על פי ההלכה, אין חובה למתן מזונות בגילאים הללו. בישראל קיימת חובת מזונות, אם כי מופחתת כמעט בשליש.
אגב, מה הדין באשר לבגירים? ככלל, אין חובה לתשלום מזונות אחרי גיל 18, אך בשל אופי החיים במדינת ישראל, שכולל גיוס לצבא, וכאשר ההורים משתכרים דיים, אזי יועברו מזונות מופחתים בתקופת השירות הצבאי.
מזונות אישה:
בעת הליך גירושין של בני זוג ועל פי הדין הדתי, יכול גבר להיות חב במזונות אישה, וזאת בתקופת ההליך ולפני מתן הגט. במקרה כזה, האישה עדיין תוגדר כאשתו של הגבר, והוא, על פי ההלכה, מחויב לכלכלה. כיום, מזונות אישה יינתנו רק כאשר לאישה קיימת תלות כלכלית בגבר, ולכן מטרת המזונות הללו, היא להכינה לחיים שלאחר הפרידה, לשיקומה ולסיוע בהחלת החיים העצמאיים. גם במשפט האזרחי, אימצו את העיקרון למקרים של תלות כלכלית של אישה. מזונות אלו יקראו מזונות אזרחיים או מזונות משקמים, וזאת בהתאמה לתכליתם. זמנם לא יהיה תלוי במתן גט, וזאת בשל שוני ההליך, אלא בזמן שבו ינקוב בית המשפט לענייני משפחה.
לסיכום:
יש להכיר כי החלטה על מזונות איננה החלטה חלוטה ויכולה להשתנות מעת לעת, וזאת על פי נסיבות משתנות. אי לכך, בדיון העוסק במזונות, בין אם מדובר במזונות אישה או ילדים, יש להיוועץ בעורך דין לענייני משפחה.
