צוואה היא מסמך שבמסגרתו מורה אדם כיצד יחולק רכושו, לאחר מותו. בדין הישראלי הנוגע לצוואות וירושות, ישנן שתי אופציות להוריש רכוש לאחר מותו של האדם: האופציה האחת היא באמצעות עריכת צוואה. האופציה השנייה היא לפעול עפ"י ברירת המחדל המוגדרת בחוק (ירושה לפי דין), נפרט על כך בהמשך. במאמר זה נעסוק בשאלות הבאות: מה הדין בישראל לגבי ירושה וצוואה, מי רשאי להוריש ומי רשאי לרשת ואילו סוגי צוואות ישנן. כל זאת, נעשה לידיעתכן/ם ונוחיותכן/ם, הגולשות והגולשים.
נבקש להבהיר כי המאמר שלפניכן/ם הוא מאמר כללי בלבד, ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי אצל עורך דין משפחה בעל ניסיון.
דיני הירושה בישראל:
דיני הירושה בישראל מתוארים בחוק הירושה, התשכ"ה–1965 (להלן: "חוק הירושה"). חוק הירושה קובע כי בעת מותו של אדם, עיזבונו (כלומר – ההון שהיה ברשותו) עובר ליורשיו. יורשים – מוגדרים בחוק הירושה, או כיורשים לפי דין או כיורשים לפי צוואה. כמו כן, חוק הירושה קובע כי כל אדם רשאי להוריש וכל אדם רשאי לרשת. עם זאת, לגבי הזכות לרשת, קובע חוק הירושה כי מי שניסה או התנקש באחר כדי לרשת אותו – לא יהיה רשאי לרשת אותו. כך גם לגבי אדם שניסה להעלים צוואה.
זאת ועוד, חוק הירושה קובע נושאים נוספים רבים, כגון – מהי הדרך לערוך צוואה, מה הדין בהיעדר צוואה, מהן סמכויות בית המשפט לענייני משפחה בכל הנוגע לירושות וצוואות, מהם תפקידם וסמכויותיהם של מנהלי עיזבון, מהי צוואה הדדית וכן מהן סמכויותיו של רשם הירושות והצוואות. עוד קובע חוק הירושה, כיצד ניתן לממש ירושה או צוואה.
ירושה לפי דין:
כאמור, בישראל אפשר להוריש בהתאם לצוואה, או בהיעדר של צוואה, לפי ברירת המחדל המוגדרת בדין, שהיא ירושה לפי דין. ירושה לפי דין מתוארת בסעיף 10 לחוק הירושה, אשר קובע כי בעת מותו של אדם ובהיעדר צוואה ערוכה כדין, היורשים הינם: ילדים – מחצית, ובן או בת זוגו – מחצית. כדי לממש ירושה, יש לפנות לרשם הירושה. במסגרת הפנייה לרשם הירושה, תוגש בקשה למתן צו ירושה.
צוואה – מה הדין?
צוואה, מלשון ציווי, היא בעצם מסמך שמורה כיצד יחולק רכושו של אדם לאחר מותו. חוק הירושה מונה ארבעה סוגים של צוואות. הבה נפרט:
צוואה בכתב – זו בעצם הצוואה המוכרת ביותר. כשמה כן היא, צוואה שנערכת בכתב על ידי המצווה, נושאת תאריך וחתימה וכוללת הוראות לגבי אופן חלוקת רכושו של המנוח.
צוואה בפני עדים – צוואה זו היא בעצם צוואה בכתב, אך שונה בכך שהיא נערכת בפני שני עדים שחותמים עליה גם כן.
צוואה בפני רשות – זו צוואה שאפשר לערוך בפני בית משפט או בית דין דתי או רשם הירושה. למעשה, במקרה כזה אדם מקריא את צוואתו לפרוטוקול או מוסר את הצוואה בכתב להפקדה אצל אחת מהרשויות המוסמכות.
צוואה בעל פה – הבה נתעכב מעט על צוואה זו. צוואה בעל פה היא צוואת ברירת מחדל. לא ניתן לערוך אותה באופן רגיל, אלא רק בנסיבות מיוחדות – כאשר אדם גוסס. כלומר – רק אדם על ערש דווי שעתיד למות, או שהוא סבור כי הוא עתיד למות, יכול לערוך צוואה בעל פה, בפני שני אנשים. כלומר, להקריא לאותם אנשים את הצוואה. האחרונים יצטרכו לערוך תרשומת של הדברים שנאמרו ואז לסור לרשם הירושה ולהפקיד בידיו את זיכרון הדברים. במידה והמצווה לא נפטר בתוך חודש, הרי שאז הצוואה בעל פה מתבטלת מאליה.
מימוש צוואה – מה הדין?
מימוש צוואה לרוב נעשה בדרך מאוד דומה למימוש ירושה: יש לפנות לרשם הירושה, בבקשה למתן צו קיום צוואה. הרשם יאפשר את הצו, לאחר שיפורסם דבר הצוואה והבקשה בעיתונות מוכרת, לתקופה של מספר שבועות. לאחר מכן, בהיעדר מתנגדים, יינתן צו ירושה.
כתיבת צוואה – חשוב לדעת:
כתיבת צוואה אינה עניין של מה בכך. מומלץ לערוך אותה רק לאחר קבלת ייעוץ משפטי, ורק לאחר שקילה אמיתית של שלל האינטרסים שעומדים מאחורי רישום הצוואה. כמו כן, חשוב לדעת שניתן לשנות צוואה: הדין מאפשר זאת, כל עוד אין השפעה בלתי הוגנת על עורך הצוואה.
כך או אחרת, אנו תמיד מציעים לפנות לעורך דין משפחה, על מנת שיסייע לכן\ם במסגרת עריכת צוואה.
