כל אזרח בישראל נתקל בעקיפין או במישרין, בעניינים הנוגעים לצוואות וירושות, בין אם ההיתקלות נבעה מנסיבות שבהן קרוב משפחה נפטר ובין אם הוא שמע ממכרים על מחלוקות הנוגעות לירושה או צוואה. כדי להציג רקע על דיני הירושות והצוואות ומשום שמדובר בנושא המטריד ומסקרן רבים, חיברנו את המאמר שלהלן:
איזה חוק מסדיר את דיני הצוואות והירושות?
החוק המסדיר את דיני הירושות והצוואות במדינת ישראל, הוא חוק הירושה, התשכ"ה- 1965. חוק זה קובע, מה הדין במקרה שאדם הותיר אחריו צוואה לפני מותו, מה הדין בהיעדר צוואה, כיצד ניתן לקבל צו ירושה וכיצד ניתן לקבל צו קיום צוואה (ולמי פונים לשם כך), מהן סמכויותיו של בית המשפט לענייני משפחה בכל הנוגע לירושות וצוואות וכן מהן סמכויותיו של הרשם לענייני ירושה. עוד מסדיר חוק הירושה, כיצד ניתן לערוך צוואה, כיצד אפשר לבטל צוואה ומתי ועוד מגוון נושאים.
כיצד נערכת חלוקת עיזבון?
עיזבון הוא כינוי לכל הנכסים של אדם אשר נפטר. על השאלה "כיצד נערכת חלוקת עיזבון?", יש להשיב בשני רבדים. חלוקת עיזבון יכולה להיעשות בהתאם להוראות צוואה אשר נערכה ע"י מנוח בעודו בחיים. בהיעדר צוואה, העיזבון יחולק בהתאם להוראות חוק הירושה, המגדיר מי הם היורשים על פי דין. על כל אלו נרחיב להלן.
מהי צוואה?
צוואה, מלשון "ציווי", היא מסמך משפטי, אשר במסגרתו אדם רשאי לצוות מה ייעשה בעיזבונו, לאחר מותו. צוואה יכולה להיערך רק ע"י המנוח. בימי חייו יכול אדם אשר ערך צוואה לשנותה ככל שיחפוץ. בנוסף, חוק הירושה קובע, כי צוואה היא מסמך הגובר על כל התחייבות אחרת. לדוגמא: התחייבות בעל פה שסותרת את הוראת הצוואה או הבטחה לצד שלישי – אין להן כל תוקף. רק הוראות הצוואה הן אשר תגברנה. צוואה יכולה להיכתב אך ורק ע"י המצווה. כלומר, צוואה שנערכת ע"י צד שלישי, לכאורה בשם המצווה, היא צוואה אשר אין כל תוקף חוקי.
למעשה, צוואה היא מסמך אינטימי אשר אמור לשקף את רצונו של המנוח ולכן קיימות הוראות קפדניות שבהן יש לעמוד על מנת לערוך צוואה כדין, כפי שנסביר בהמשך.
אילו סוגי צוואות ישנן?
צוואה היא מסמך אישי, שעליו להיערך ע"י המצווה. חוק הירושה קובע, כי צוואה יכולה להיערך במספר דרכים: בכתב, בפני עדים, בפני רשות או בעל פה. נסביר:
צוואה בכתב: צוואה בכתב היא הצוואה השכיחה ביותר. מדובר בצוואה שנערכת ע"י המצווה. עליה לכלול את תאריך עריכתה, להיערך בכתב ולכלול גם את חתימת המצווה.
צוואה בפני עדים: צוואה בפני עדים היא צוואה דומה מאוד לצוואה שנערכת בכתב, למעט מספר שינויים. בשונה מצוואה בכתב, צוואה בפני עדים צריכה להיערך בפני שני עדים, אשר עליהם לאשר בחתימתם את דבר הצוואה. בדומה לצוואה בכתב, צוואה בפני עדים נחתמת ע"י המצווה, עליה לכלול תאריך וכן להיערך בכתב.
צוואה בפני רשות: צוואה בפני רשות היא צוואה שמוקראת לטריבונל שיפוטי, או לחלופין מופקדת בידי רשות ציבורית עד למותו של אדם. צוואה בפני רשות יכולה להימסר לבית דין דתי, לבית משפט לענייני משפחה או לרשם הירושה.
צוואה בעל פה: צוואה בעל פה היא "צוואת ברירת מחדל", משום שלא ניתן לערוך אותה באופן רגיל אלא רק בנסיבות חריגות, כדלקמן:
(1) צוואה בעל פה יכולה להיערך ע"י אדם גוסס או אדם המאמין כי ימיו ספורים.
(2) צוואה בעל פה תיערך ע"י המצווה בפני שני עדים.
(3) על שני העדים לערוך זיכרון דברים בעת מסירת הצוואה ע"י המצווה.
(4) עם סיום הקראת הצוואה, על שני העדים לגשת בהקדם לרשם הירושה סמוך להקראת הירושה ולהפקיד בידיו את הצוואה שנמסרה בעל פה.
(5) במידה ומוסר הצוואה בעל פה לא נפטר בתוך חודש ימים מיום מסירת הצוואה, אזי הצוואה תבוטל.
מהי ירושה?
עד כה הסברנו מהי צוואה. אך מה הדין כאשר אדם נפטר מבלי להותיר צוואה לפני מותו? במקרה כזה קובע חוק הירושה, כי יורשיו של המנוח, יהיו יורשיו על פי דין. כלומר, בהיעדר צוואה, ילדיו (שיקבלו מחצית מרכושו) ומי שהיו בן או בת זוגו בחייו (שיקבלו מחצית מהרכוש), הם היורשים על פי דין.
