זוגות רבים בישראל, בוחרים שלא להינשא במדינת ישראל, ובכך לא להיות כפופים לדין העברי–דתי. הם בוחרים לעקוף את הדין הדתי שחל על נישואין בישראל, באמצעות מהלך שמוכר במדינת ישראל מבחינה חוקית. המהלך הזה נקרא חתונה אזרחית במדינה זרה (לדוגמא – ניתן לערוך חתונה אזרחית בקפריסין). אך מה הדין לגבי חתונה אזרחית בישראל? וכיצד בכלל נישאים ומתגרשים במדינה זרה? על שאלות אלו ועוד, נשיב במאמר שלהלן, שאותו חיברנו לידיעתכם הקוראים. נעיר כי מטרת המאמר היא להעניק לקוראים תוכן איכותי, אך לשם ייעוץ מוסמך, רצוי להיעזר בעורך דין משפחה.
גירושין בישראל:
מדינת ישראל הוקמה בשנת 1948, כאשר לפני הקמת המדינה, חל בישראל החוק והדין המנדטורי, מכוח שלטון המנדט הבריטי שחל בארץ. המחוקק המנדטורי חוקק חוק הנקרא "דבר המלך במועצתו על ארץ ישראל". החוק זה העניק לעדות הדתיות בישראל את הסמכות לעסוק בשפיטה בתחום האישי, כלומר – בענייני נישואין וגירושין. בהתאם, הוסמכו בתי דין דתיים לכל עדה, החל מבתי דין דתיים יהודים (רבניים), בתי דין שרעים, בתי דין נוצריים ואף בתי דין דרוזים. לכל אלו, הייתה ועודנה מוקנית הסמכות הבלעדית לעסוק בשפיטה בתחום הנישואין והגירושין בארץ ישראל.
לאחר הקמת המדינה, חוקק חוק ספציפי הנוגע לשפיטה בתחום האישות, אצל יהודים: חוק בתי הדין הרבניים, אשר מקנה לבתי הדין הדתיים – את הסמכות הבלעדית לשפוט בענייני נישואין וגירושין בישראל.
זהו הדין כיום. זוג יהודי בישראל, המבקש להינשא או להתגרש, יצטרך לעשות זאת באמצעות פנייה לבית הדין הרבני, אפילו אם מדובר בזוג חילוני לחלוטין שאין לו כל זיקה לדת היהודית. כמו כן, להכפפת הדין הדתי על דיני הנישואין והגירושין, יש משמעויות רבות – ועל כך בחלק הבא.
המשמעות של כפיפות דיני הנישואין והגירושין לדין הדתי:
המשמעויות של הכפפת הדין הדתי על דיני הנישואין והגירושין הן כדלקמן: (1) אין נישואי תערובת – דהיינו, בישראל, יהודי לא יכול להינשא לאישה נוצרית, אלא שעליה להתגייר או שעליו להתנצר. (2) כהן וגרושה יהודים – אינם יכולים להינשא, שכן זהו הדין ההלכתי–דתי בישראל. (3) אין נישואין גאים – שהרי אף דת לא מכירה במערכת יחסים חד מינית, אלא להיפך, כל דת מונותאיסטית מוכרת, רואה בכך חטא כלפי אלוהים. (4) אידאולוגיה – זוגות רבים, שהם חילונים לחלוטין, מסרבים, אידיאולוגית, להינשא בישראל ולהיות כפופים לדין הדתי הארכאי, שלעיתים יש בו פגיעה בזכויות נשים. (5) קיים בישראל קושי להינשא למי שלכאורה הוא ספק יהודי עפ"י ההלכה – הדבר לעיתים חל על עולי חבר ברית המועצות וגם עולי אתיופיה. זהו דבר עצוב ופסול, אך הוא קיים ואף שכיח.
כל אלו, גורמים לזוגות רבים, לנסות לעקוף את הדין הדתי ולהינשא בדרך אחרת, ועל כך בחלק הבא.
חתונה אזרחית:
למעשה, בישראל אין הכרה בנישואין אזרחיים ואין חקיקה מיוחדת בנושא (למעט חוק ברית זוגיות, שחל רק על חסרי דת). יחד עם זאת, בית המשפט העליון הכיר בנישואין שנערכים במדינה זרה, לפי חוקי המדינה הזרה. כלומר, בפסיקה של בית המשפט העליון נקבע כי נישואין במדינה זרה שנערכו כדין, צריכים להירשם בישראל כחוק. דהיינו, זוג יהודי או זוג מעורב שמבקש להירשם במשרד הפנים כנשוי, יהיה זכאי לעשות כן, אם נישא כחוק במדינה אחרת.
מכאן, זוגות רבים בוחרים להינשא במדינות זרות, כאשר השכיחה ביותר היא קפריסין. כל מה שיש לעשות הוא פשוט לטוס לקפריסין או למדינות זרות אחרות, להינשא שם, להירשם שם כחוק, לקבל תעודת נישואין כחוק, לחזור ארצה ולהירשם במשרד הפנים. אגב, כך גם לגבי זוגות חד מיניים, שנישאו במדינה זרה, שהנישואין בה מוכרים ומותרים. גם זוגות אלו רשאים להירשם במדינת ישראל כנשואים.
גירושין מחתונה אזרחית:
כאן עולה השאלה: איך מתגרשים זוגות שנישאו בקפריסין? התשובה מתחלקת לשניים: אם מדובר בזוג שאין לו מניעה דתית להינשא בישראל (למשל – זוג יהודי), הרי שאז יהיה על בני הזוג להתגרש ברבנות. אם מדובר בזוג מעורב, למשל יהודי ונוצרייה, הרי שאז יהיה עליהם לפנות לבית המשפט לענייני משפחה, בתביעה שנקראת – תביעה להתרת נישואין.
לסיכום:
נישואין בקפריסין או במדינות זרות אחרות, הם דבר שכיח שנועד לעקוף את הדין הדתי. במאמר הסברנו שגם מי שנישא בקפריסין, אך היה רשאי להינשא בישראל, לפי הדין הדתי, עדיין יצטרך להתגרש בבית הדין הרבני. מעבר לכך, נמליץ להיעזר בעורך דין משפחה מוסמך, כדי לבחון את זכויותיכם לעומק.
