הליך גירושין כולל מספר רב של תחומים, אשר בכל אחד מהם בני הזוג צריכים להגיע לידי הכרעה משפטית או לידי הסכמה. אחד התחומים המהותיים שאותם על בני הזוג להסדיר במהלך הליך גירושין, הוא שאלת חלוקת הרכוש המשותף שלהם. הדין המסדיר את חלוקת הרכוש ואת המשטר הרכושי החל על בני זוג, הוא חוק יחסי ממון, התשל"ג-1973 (להלן: "חוק יחסי ממון"). במאמר שלהלן, נסביר מהו חוק יחסי ממון ומה הדין באשר לחלוקת הרכוש הנערכת בין בני זוג במסגרת הליך גירושין. כל זאת, לנוחיות הגולשים:
הליך גירושין – הלכה למעשה:
הליך גירושין אינו כולל רק את אופן חלוקת הרכוש המשותף של בני הזוג, שכן ענייני הרכוש הם רק נדבך אחד מבין כמה הליכי משנה. למעשה, הליך גירושין מהווה כינוי כולל למספר תחומים, שאותם בני הזוג צריכים להסדיר בעת פרידה או גירושין. הנושא הראשון שיש להסדיר, הוא הגירושין עצמם. כלומר, בני זוג המבקשים להתגרש, צריכים לעשות כן באמצעות פנייה לבית הדין הרבני והגשת תביעת גירושין בהתאם. לחלופין, יכולים בני הזוג לעתור בפני בית הדין הרבני, בתביעת גירושין מוסכמת.
לא רק את שאלת הגירושין צריכים בני הזוג להסדיר, אלא גם את סוגיית משמורת הילדים והסדרי הראיה. אם לבני הזוג יש ילדים משותפים, הרי שעליהם לקבוע מי יהיה ההורה המשמורן ומי יהיה ההורה שייהנה מהסדרי ראיה, שבמסגרתם יראה ויפגוש את הילדים בזמנים קבועים. את סוגיית המשמורת אפשר להסדיר באמצעות ניהול הליך משפטי בבית המשפט לענייני משפחה (או בבית הדין הרבני, בנסיבות מסוימות שלא נפרט במאמר זה), או באמצעות הסכם משמורת בין ההורים. בהמשך לכך, על ההורים להסדיר את סוגיות החבות במזונות וגובה המזונות. החובה לשאת בדמי מזונות, היא חובה מוחלטת המוטלת על האב, לשאת בתשלום חודשי לטובת כלכלת ילדיו. גם את גובה המזונות, אפשר להסדיר באמצעות ניהול הליך משפטי או באמצעות הסכם.
בנוסף, בני הזוג צריכים להסדיר את ענייני הרכוש המשותף שלהם. במהלך חיי הנישואין, בני הזוג לעיתים צוברים רכוש משותף רב, החל מדירת מגורים שבה חיים בני הזוג ועד חסכונות, קופות גמל, קרנות השתלמות, רכבים פרטיים ועוד.
מה קובע חוק יחסי ממון:
חוק יחסי ממון מסדיר את משטר הרכוש החל על בני הזוג במהלך הגירושין. עפ"י חוק יחסי ממון, הרכוש המשותף שנצבר ע"י בני הזוג במהלך חיי הנישואין, יחולק בין בני הזוג באופן שווה. הסדר זה מכונה בחוק יחסי ממון, "הסדר איזון המשאבים" והוא נמצא בפרק השני של חוק יחסי ממון. במסגרת הסדר זה נקבע, כי נוטלים את "כלל הרכוש המשותף של בני הזוג" ומחלקים אותו (או את שוויו, בהתאם לנסיבות) בין בני הזוג. זאת ועוד: לצורך הסדר איזון המשאבים, הרכוש המשותף כולל גם תשלומי פנסיה, קופות גמל, חסכונות, קניין רוחני ותגמולים מכוחו, מוניטין עסקי ועוד.
עם זאת, חשוב לציין כי קצבאות זקנה, קצבאות אלמנות, קצבת נכות המשולמת לאחד מבני הזוג וכן רכוש שקיבל אחד מבני הזוג בירושה, או רכוש שהובא למערכת היחסים והיה שייך לאחד מבני הזוג לפני הנישואין, לא יילקחו בחשבון במסגרת הסדר איזון המשאבים.
מהו הסכם ממון?
כאמור, הכלל באשר לאופן חלוקת הרכוש בין בני זוג במהלך גירושין, הוא כלל "הסדר איזון המשאבים". אך לכל כלל יש חריג. בעת שעוסקים בכלל הנוגע לחלוקת רכוש משותף בין בני זוג, הרי שאת הסדר איזון המשאבים, ניתן לשנות באמצעות עריכת הסכם ממון.
הסכם ממון הוא הסכם בין בני הזוג, אשר מסדיר את אופן חלוקת הרכוש, בהתאם לרצונם של בני הזוג. אך הסכם ממון אינו הסכם "רגיל": כדי להקנות לו תוקף חוקי, על בני הזוג לאשרו בפני בית המשפט או בפני בית דין דתי. יודגש, כי בהסכם ממון בני הזוג יכולים לערוך חלוקת רכוש בהתאם לרצונם.
לסיכום:
חוק יחסי ממון הוא החוק המסדיר את חלוקת הרכוש של בני הזוג בעת גירושין. הכלל, בהתאם לחוק יחסי ממון, הוא: בזמן גירושין, תיערך חלוקת רכוש שווה של הרכוש המשותף של בני הזוג. אם בני זוג מבקשים לשנות מהסדר איזון המשאבים בחוק יחסי ממון, עליהם לעשות כן באמצעות חתימה על הסכם ממון.
את המאמר נבקש לסיים בהמלצה חמה: לפנות לעורך דין משפחה, הן לצורך עריכת הסכם ממון והן לצורך ייצוג ויעוץ משפטי בנוגע לזכויותיכם לגבי חלוקת הרכוש, במהלך הנישואין והגירושין.
