בהלכה היהודית, נישואין ושימורם הינם ערך עליון ולכן, בעת הגשת תביעת גירושין, ינסו דייני בית הדין הרבני למצוא חלופות לגירושין וישאירו את פירוק הנישואין כמוצא אחרון. אחד הסעדים לניסיון שיקום קשר נישואין, הוא ביצוע הסכם שלום בית ועל כך – במאמר זה. במאמר נסקור: מהו הליך הגירושין של יהודים בישראל בהתאם לבית הדין הרבני, נסביר על הסכם שלום בית ועל הסכם שלום בית משולב – כלומר, הסכם שלום בית ולחילופין גירושין.
נבקש להעיר ולהבהיר, כי מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות, ואין לראותו כתחליף לייעוץ עם עורך דין לענייני משפחה.
הליך הגירושין:
ראשית, נסביר כי בית הדין הרבני הינו ערכאה במערכת המשפט, אשר עקרונותיה והחלטותיה מתבססות על הדין ההלכתי. סמכותו של בין הדין הרבני הינה לפי האמור בחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג–1953 (להלן: "חוק בתי הדין הרבניים").
הליך הגירושין יכול לחול על כל זוג אשר נישא על פי דתו וכאשר לא מדובר בזוג מעורב דתית, אשר מעוניין לסיים את קשר הנישואין. הליך הגירושין מתחלק לשניים: כאשר יש הסכמה של שני הצדדים לגירושין, וכאשר צד אחד עיקש בדבר הרצון לגירושין בעוד הצד השני מתנגד להם, בין אם כוונותיו כנות ובין אם לא. אם קיימת הסכמה בין השניים, הם ייגשו לבית הדין הרבני שבו שלושה דיינים אשר יבחנו את עילת הגירושין הנדרשת למתן גט.
אם אין עילה ברורה, ישלחו את השניים לביצוע האמור – כלומר הסכם שלום בית ותקופת ביניים. נסביר: במידה וקיימת עילה ברורה לגירושין, אזי יוכלו לדלג על עניין שלום הבית. לדוגמא: בעת בגידה של האישה בגבר – אזי יורו על סיום הנישואין וללא כל ניסיונות גישור. אגב, דוגמאות נוספות לעילות גירושין הן: אי סיפוק מיני, אלימות, מעשה כיעור ועוד.
מהו הסכם שלום בית:
הסכם שלום בית הוא הסכם פרטני לכל זוג שמגיע לפתחו של בית הדין הרבני בבקשה להתגרש או לנסות לשקם את הקשר הזוגי. בהסכם זה יקבע כל זוג את התנהלות חייו המשותפים, בכל נושא העולה על רוחו, במטרה להשאיר את נישואי השניים על כנם. דוגמאות לנושאים שיכולים להופיע בהסכם כזה: הבטחה לכלכלה של אחד הצדדים, שעות פנאי שיוקדשו לשיפור הזוגיות, שעות ארוחות ואופן גידול הילדים המשותפים.
מטרת ההסכם הינה למנוע פרידה של השניים, בשל משקעים כאלו ואחרים במערכת היחסים. לרוב, הסכם זה יוצע לאחר משבר בין השניים ופנייה לבית הדין הרבני לגישור או אף בבקשה לגירושין. מתן תוקף להסכם יעשה ככלל, על ידי דיין בבית הדין הרבני או על ידי שופט בבית משפט לענייני משפחה. לאחר חתימה על הסכם זה ומתן תוקף משפטי על ידי שופט או דיין, יהווה ההסכם מסמך משפטי מחייב והפרתו תוכל להוביל לסנקציות, שמטרתן להבטיח את קיום ההסכם. ההגבלות הללו תיכתבנה בהסכם והן מהוות חלק אינטגרלי ממנו. דוגמא להגבלות ו/או סנקציות: צו איסור יציאה מהארץ לצדדים (וזאת כדי לחייב את השניים לנסות ולגשר באופן אמיתי וכן, בתקופה המוגדרת לשלום בית), עיקול זמני, חיוב למגורים משותפים ועוד.
הסכם שלום בית משולב:
הסכם שלום בית משולב הוא הסכם שלום בית, כפי שציינו, אשר מגלם בתוכו הסכם גירושין אופציונאלי, כהסכמה של מה שיקרה אם תקופת הביניים לא תצלח. להסכם משולב יש יתרונות רבים, כגון: מניעת סכסוכים וריבים אחרי תקופת הביניים והגעה להסדר בדרכי נועם, קיצור הליכים וחיסכון בזמן. הסכם הגירושין, אם יצורף, יכלול הסדרים הנוגעים לרכוש משותף וכן סידורי לינה ושהייה של הילדים המשותפים (במידה וקיימים ילדים משותפים).
לסיכום:
הסכם שלום בית הוא פתרון המובא מההלכה היהודית, לבעיות נקודתיות בין בני זוג, אשר לעיתים ממהרים לסיים את קשר הנישואין, כאשר מה שהוביל אותם לרצון זה, הוא בר תיקון. כאן נכנס לתמונה הסכם שלום הבית, אשר תכליתו לתקן את הפערים ולהוביל להמשך קשר נישואין תקין ובריא. כאמור, להסכם שלום בית תוגדר תקופה ביניים, שבה ינסו את האמור בחוזה. במידת הצורך, ואם בחרו בכך הצדדים, ייערך הסכם משולב, שקובע כי אם השניים לא יצליחו להתמודד עם המשבר ולשפר את הקשר הזוגי לאחר תקופת הביניים, אזי יעברו להסכם הגירושין אשר סוכם מראש. בכל הנוגע לענייני שלום בית, להליך גירושין וכן לדיני אישות, מומלץ וחשוב להתייעץ עם עורך דין לענייני משפחה, שכן לכל בקשה או החלטה בערכאות הרלוונטיות (בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה), יש משמעות הרת גורל על המשך חייו של הפונה.
לפרטים נוספים בקרו באתר של עו"ד גירושין לוסי מאיר
