הליך גירושין כולל מספר הליכי משנה, שנועדו להבטיח את עצם הגירושין של בני הזוג. לצד זאת, הליך גירושין הוא מורכב מאוד ומצריך ניסיון משפטי רב, לא רק בדין האזרחי, אלא גם בדין הדתי–הלכתי. במאמר שלהלן, נציג סקירה לגבי הליכי גירושין, נסביר כיצד מנהלים תיק גירושין בבית הדין הרבני, וכיצד מנהלים הליכים נוספים הנוגעים לגירושין (כגון – מזונות, הסדרי שהות וגם חלוקת רכוש). מטרת המאמר היא להעניק לכם הקוראים מידע איכותי, אך המאמר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ראוי.
תביעת גירושין בבית הדין הרבני:
בישראל, דיני הגירושין והנישואין מוסדרים לפי הדין הדתי שחל על בני הזוג. דהיינו, בני זוג יהודים, יכולים להינשא לפי דין תורה. זהו החוק שקיים בארץ, בהתאם לחוק שיפוט בתי הדין הרבניים, הקובע כי נישואין וגירושין בין יהודים ייערכו לפי דין תורה. אגב, הדין זהה גם באשר לבני דתות אחרות, כלומר – ישנם בתי דין דתיים למוסלמים, נוצרים ודרוזים. אנו נעסוק בדין שחל על יהודים מבחינת דיני האישות.
זוג שמבקש להתגרש, יצטרך להגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני. תביעת גירושין יכולה להיערך בהסכמה, כלומר – בני הזוג יצטרכו להגיש תביעה לאישור הסכם גירושין. במקרה כזה, תביעת הגירושין תהיה יחסית קצרה ופשוטה. לעומת זאת, אם בין בני הזוג אין הסכמה לגירושין, הרי שמבקש הגירושין יצטרך להגיש תביעה לגירושין, ובמסגרתה להוכיח את קיומה של עילת גירושין מבין עילות הגירושין המפורטות בדין הדתי–עברי. דוגמאות לעילות גירושין הן למשל בגידה, מעשה כיעור, אי סיפוק מיני, עקרות ועוד.
במסגרת התביעה לגירושין בבית הדין, במידה כאמור שאין הסכמה בין בני הזוג, הרי שאז הם ינהלו את תביעת הגירושין עד תום. במסגרת תביעת הגירושין, מבקש הגירושין יוכיח את טענותיו ואת עילת הגירושין, כאשר מנגד, הצד השני יטען שלא קמה עילה לגירושין. במסגרת ההליך יישמעו עדים ותוגשנה ראיות. במידה ובית הדין מוצא כי קמה עילת גירושין, הרי שאז יינתן פסק דין וסידור גט. במסגרת סידור הגט, יימסר הגט על ידי הבעל לאשתו ובכך יסתיימו הנישואין.
אגב, ישנם מקרים של סרבנות גט, כלומר – הגבר מסרב למסור גט או שהאישה מסרבת לקבל גט. במקרים כאלה יש לבית הדין הרבני סמכויות כפייה של גט, שכוללות סנקציות כספיות, צו עיכוב יציאה מהארץ והדוגמאות עוד רבות. הנושא של סרבנות גט הוא נושא קשה בפרט לנשים, שניתן להרחיב עליו רבות, אך לא נעשה כן במאמר זה.
סמכויות שיפוט:
אחרי שהסברנו לגבי תביעת הגירושין בבית הדין הרבני, חשוב להדגיש ולהסביר את עניין הסמכויות. כאמור, סמכות בית הדין לעסוק בתביעת גירושין, היא סמכות בלעדית. מצד שני, ישנו בית המשפט לענייני משפחה. לאחרון יש סמכות לעסוק בכל תחום בדיני המשפחה, למעט תביעות לגירושין. כלומר, תביעת גירושין תוגש לבית הדין הרבני, ואת שאר התביעות – מזונות, הסדרי שהות ורכוש – ניתן להגיש לבית המשפט לענייני משפחה. ניתן להגיש את כל התביעות המוזכרות לבית הדין הרבני, אם תביעת הגירושין כורכת עמה את שאר התביעות הללו. אגב, בכל הנוגע למזונות, קיימת סמכות מקבילה גם לבית הדין הרבני וגם לבית המשפט לענייני משפחה.
חשוב להיעזר בעורך דין גירושין בכל מקרה, משום שכל הליך גירושין הוא מורכב מאוד ומצריך ידע וניסיון.
תביעות נוספות הנוגעות לגירושין:
לצד תביעת הגירושין, ישנם הליכים נוספים שיש להסדיר במסגרת גירושין. קודם כל, ישנה שאלת המזונות. מזונות הם התשלום החודשי שלרוב משולם על ידי האב, לטובת הבטחת כלכלת ילדיו. מזונות ילדים משולמים עד לסיום השירות הצבאי (למרות שאז שיעורם נמוך יותר), והם נפסקים על פי רמת ההכנסה והסדרי השהות של הילדים. החובה לשאת במזונות נובעת מהדין הדתי.
לצד זאת, יש גם את שאלת הסדרי השהות. בעבר הדבר היה נקרא "משמורת", אך כיום המונח הנכון הוא "הסדרי שהות". הסדרי השהות הם עניינים הנוגעים לטיפול השוטף בילדים המשותפים של ההורים. יש מקרים שבהם הסדרי השהות יהיו שווים, אך לרוב הם יהיו לטובת הורה אחד (בדרך כלל האם), כאשר האב ייהנה מהסדרי שהות רחבים או מצומצמים בהתאם לנסיבות של בני הזוג.
עוד נושא שיש להסדיר הוא כמובן הרכוש המשותף. בני זוג שמתגרשים יכולים להסדיר את עניין הרכוש בהסכמה. מצד שני, יש מקרים שבהם יש אי הסכמה לגבי רכוש מסוים. במקרים כאלו, בני הזוג יכולים למצוא את עצמם מנהלים הליך מורכב וארוך. לכן, חשוב מאוד להתייעץ עם עורך דין משפחה.
