המאמר נכתב בשיתוף עם משרד עורכי דין חיה לזר
מאמר זה נכתב על מנת לסייע לקורא להבין את מערכת בתי הדין הרבניים וסמכויותיהם, הדיינים, התיקים המתנהלים, ערכאת הערעור ועוד. ככלל, יש רתיעה רבה מבתי הדין הרבניים, למרות שהניסיון שלנו מלמד שאין לכך כל הצדקה. לכן, במאמר זה גם ננסה להרגיע מהחשש מאותם בתי דין. נעיר שמאמר זה אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ונכתב רק על מנת לסקור את הנושא.
מערכת המשפט במדינת ישראל:
מערכת המשפט במדינת ישראל, בנויה ממערכת אזרחית הכוללת בתוכה את בתי המשפט האזרחיים ואת בתי הדין לעבודה, ומערכת משפט דתית הכוללת בתוכה את בתי הדין הרבניים האזוריים וכן את בית המשפט הרבני הגדול לערעורים. בעוד מערכת המשפט האזרחית מבססת את פסיקותיה על ספר החוקים והפסיקות האזרחיות, הרי שבתי הדין הרבניים פוסקים בהתאם לדין תורה ולפסיקות בתי הדין הרבניים שמתבססות על דין תורה.
סמכויות בית הדין הרבני:
כאמור, בית הדין הרבני הוא בית דין דתי. מדובר בבית דין דתי יהודי (קיימות מערכות משפט דתיות גם בדתות נוספות) שדן בסוגיות הקשורות לדת. לבית הדין הרבני יש סמכויות בלעדיות, למשל בתביעות גירושים, באישור הסכם גירושים ובתביעות בנושא גיור. בנוסף, יש לו במספר נושאים סמכויות מקבילות לבית המשפט לענייני משפחה.
כך למשל, תביעות לקביעת אבהות וכן תביעות נלוות בהמשך לתביעת גירושים לבית הדין הרבני. תביעות נלוות אלו הן תביעות למזונות ילדים, מזונות אישה, משמורת על הילדים, חלוקת רכוש ועוד. לבית הדין הרבני יש סמכות לדון בתביעות אלו, רק אם התביעות האלו מוגשות ראשונות לבית הדין הרבני ולא לבית המשפט לענייני משפחה, ב"מירוץ הסמכויות". מדובר בכל התביעות הנלוות, למעט תביעת המזונות שזקוקה להסכמת שני ההורים לצורך קיום ההליך בבית הדין הרבני.
כאשר בוחרים בערכאה שתדון בתביעה, יש לקחת בחשבון שיש לכך השלכות, שכן, כאמור, בית המשפט לענייני משפחה פוסק בהתאם לדין האזרחי, בעוד בית הדין הרבני פוסק בהתאם לדין תורה. לכן, כאשר רוצים להגיש תביעה, כדאי להתייעץ עם עורך דין מומחה בתחום, שידע מהי הערכאה הנכונה ביותר עבור הלקוח לניהול התביעה.
יצוין כי מרבית התיקים המתנהלים בבית הדין הרבני, הם תיקים חסויים המתנהלים בדלתיים סגורות, מלבד אלו שהדיינים מחליטים לפרסם עקב חשיבותם. לכן, יש מקרים רבים שבהם גם עורכי דין שמופיעים רבות בפני בתי הדין הרבניים, לא מכירים פסיקה רלוונטית למקרים בהם הם מייצגים. דבר זה גורם לבעייתיות וכן לסיכוי לפסיקות סותרות בנושאים דומים. במידה ועורך דין לא מרוצה מפסק הדין של בית הדין הרבני האזורי, הוא יכול להגיש ערעור בזכות, לבית הדין הרבני בגדול.
מערכת בתי הדין הרבניים:
יש שניים עשר בתי דין רבניים אזוריים: באריאל, אשדוד, אשקלון, חיפה, טבריה, ירושלים, נתניה, פתח תקווה, צפת, רחובות, תל אביב ובאר שבע (עם שלוחה באילת), וכן בית דין מיוחד לענייני גיור ובית דין רבני אחד לערעורים בירושלים. כאמור, על החלטת בתי הדין הרבניים האזוריים, ניתן לערער לבית הדין הרבני הגדול. על החלטת בית הדין הרבני הגדול, לא ניתן לערער, אך ניתן להגיש בג"ץ.
נשיא בית הדין הרבני הגדול, הוא אחד משני הרבנים הראשיים לישראל. הוא אחראי על הדיונים שמתקיימים בבית הדין הרבני הגדול ואף יכול במקרים מסוימים לדון כדן יחיד בערעורים.
הדיינים בבתי הדין הרבניים:
בבתי הדין הרבניים, בניגוד למערכת המשפט האזרחית שבה מכהנים שופטים, מכהנים דיינים. בניגוד לשופטים, דיינים לא חייבים להיות עורכי דין והתנאים למינוים מפורטים בחוק והם: אדם שהוסמך לרבנות על ידי רב מומחה או מוסד תורני שמועצת הרבנות הראשית מכירה בו, אדם מעל גיל 30, אדם נשוי או היה נשוי בעבר. בנוסף, אורח חייו ואופיו הולמים מעמד של דיין בישראל וכן עמד בבחינות מטעם מועצת הרבנות הראשית. את הדיינים בוחרת וועדה למינוי דיינים.
יובהר כי הרבנות הראשית יכולה לבטל מינוי של דיין במידה ומתברר כי הוא לא עומד באחד מחמשת התנאים המצוינים מעלה.
הדיונים בבתי הדין הרבניים, מתנהלים בהרכבים של שלושה דיינים, אך ישנם מקרים שבהם הדיון מתנהל על ידי דן יחיד – במקרים חריגים ובהסכמת הצדדים.
לסיכום:
מערכת בתי הדין הרבניים כפופה לדין דתי ופוסקת לפיו. את ההחלטות מקבלים דייני בית הדין הרבני, שמכירים את הדין הדתי ופוסקים לפיו. אם הקורא מתלבט האם לפנות לבית הדין הרבני בסוגיה מסוימת, מומלץ לפנות לעורך דין מומחה בתחום שמכיר את מערכת בתי הדין הרבניים, שיוכל לסייע וללוות אותו בהליך.
