תופעת הבגידה בין בני זוג, היא תופעה שכיחה וכמובן שהשלכותיה אינן קלות, בין אם בהיבט הרגשי ובין אם בהיבט המשפטי. מאמר זה יעסוק במונוגמיה, בבגידה כעילת גירושין וכן בהשפעות של מעשה הבגידה על הבן/בת זוג הנבגד/ת. בנוסף, נסביר בקצרה על הליך הגירושין לפי הדין העברי והעילות לגירושין ככלל והבגידה בבפרט. כל זאת – לנוחיותכם/ן גולשים וגולשות יקרים/ות:
מהי בגידה?
המשמעות של בגידה היא הפרת חובת האמונים לאדם או גוף, שאליו הבוגד חב בחובת אמונים. כלומר, בגידה אינה בהכרח רק בגידה בבן או בת זוג, אלא שיתכן שהכוונה היא כלפי העם, המדינה והמשפחה.
באשר לבני זוג, הרי שישנם שני סוגים של בגידה בבן/ת זוג. הראשונה היא בגידה פיזית – מינית. השנייה היא רגשית. הסוג השני של בגידה מתרחש, לדוגמא, כאשר אדם מוצא את עצמו נהנה יותר בחברת אדם אחר שהוא לא בן/ת הזוג, או כאשר אדם מעדיף לשתף את האדם הזר ברגשות ובמחשבות סודיות, שאינו רוצה לשתף את בן/ת הזוג בהן. אותו אדם עשוי למצוא את עצמו חושב על האדם הזר ומחפש להיות בקרבתו בכל דרך אפשרית. בהרבה מקרים נראה, כי הבגידה הרגשית תסתיים בבגידה פיזית. מנגד, הבגידה הנפוצה והמוכרת יותר, היא דווקא מהסוג הראשון, דהיינו – בגידה פיזית. זו בגידה שנובעת ממשיכה מינית, בין אם מדובר בסטוץ חד פעמי או ברומן ממושך.
מרגע שמעשה הבגידה מתגלה, ישנו קושי משמעותי לבנות את האמון מחדש ולשקם את הקשר הזוגי, אם בכלל. בהתאמה עולה השאלה: מדוע בכלל אנשים בוגדים בבן או בת הזוג?
לשאלה זו יש תשובות רבות, כמו תסכול מבן/ת זוג הנוכחי/ת, ריגוש והרפתקה של להיות עם אדם אחר מבחינה מינית או רצון לחזק את הדימוי העצמי. במקביל, נעיר כי אצל רוב האנשים, מעשה הבגידה מלווה בתחושה של נקיפות מצפון, שיתכן שעם הזמן יעלמו.
מונוגמיה ופוליגמיה:
פוליגמיה – היא ריבוי נישואין. מונוגמיה – היא נישואין לאדם אחד. ככלל, ההלכה העברית אפשרה בעבר נישואין למספר רב של נשים, אך אפשרות זו אינה מיושמת כיום מבחינה הלכתית. גם החוק הפלילי בישראל, אוסר על נישואין למספר נשים, אלא בהיתרים מיוחדים. אך עדיין ישנן אוכלוסיות שמקיימות את הנוהג של ריבוי נישואין, בדרך כלל בסתר.
גירושין לפי הדין העברי
במדינת ישראל, לבתי הדין הרבניים יש סמכות ייחודית לדון בענייני הנישואין והגירושין, לפי חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג – 1953. כלומר, בני זוג שמבקשים להתגרש, יעשו כן באמצעות הגשת תביעה לבית הדין הרבני. תביעה לגירושין בבית הדין הרבני, היא תביעה משפטית לכל דבר ועניין. על מבקש הגירושין להגיש כתב תביעה המפרט את עובדות הזוגיות וכן את העובדות המקימות למבקש הגירושין את עילת הגירושין. הצד השני רשאי להתנגד לגירושין. במקרה שבו אין הסכמה על הגירושין, בני הזוג ינהלו הליך משפטי מן ההתחלה ועד הסוף.
אך במידה והוכחה עילת גירושין, בית הדין יורה על סידור גט, דהיינו – על גירושין. במקביל, נעיר כי גירושין יכולים להיערך בהסכמה ואז בני הזוג יצטרכו להגיש תביעה לאישור הסכם גירושין לבית הדין הרבני. הדבר החשוב ביותר שיש לזכור, הוא כי לשם גירושין יש צורך בהתקיימותה של עילת גירושין, כפי שנסביר בחלק הבא.
עילות גירושין לפי הדין העברי
עילות הגירושין בדין העברי מופרדות בין נשים לגברים. הבה נפרט על המקרים שבהם קיימות עילות לגירושין לטובת האישה – התעללות מצד בעלה, אלימות, מום פיזי גופני וכן סירוב מטעם הגבר לקיים יחסי מין עם האישה. מנגד, ישנן עילות גירושין לטובת הגבר – כאשר האישה היא מורדת, כאשר האישה מבצעת מעשה כיעור, כאשר האישה מסרבת לקיים יחסי מין עם בעלה ועוד.
אך עילת הגירושין החשובה בענייננו היא "בגידה". לפי ההלכה העברית, בגידה היא סיטואציה שבה אישה זנתה תחת בעלה. כלומר, קיימה יחסי אישות עם גבר אחר. לבגידה יש משמעות קשה לפי ההלכה העברית. אשת איש שקיימה יחסי אישות עם גבר אחר והולידה לו ילדים, ילדיה יוכרו בתור ממזרים (פסולי חיתון). כמו כן, במסגרת בגידה, הבעל מחויב לגרש את אשתו ואין לו אפשרות לסלוח על בגידה. בנוסף, אישה שבגדה בבעלה, לא תהיה זכאית למזונותיה ואף לא לכתובתה.
סיכום:
מעשה הבגידה הינו מעשה קשה מבחינת השלכותיו הרגשיות, כיוון שאדם שאנחנו סומכים עליו שובר את האמון שלנו. כמו כן, מעשה של בגידה מהווה עילה לגירושין יחד עם עוד מספר עילות, כפי שפירטנו במאמר זה. בשולי הדברים נעיר, כי המאמר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי וכן – במידה ואתם מצויים או שאולי התחלתם בהליך גירושין, הרי שאנו נמליץ לכם להיוועץ בעורך דין מומחה לענייני משפחה.
