התפיסה הרווחת הינה, כי גידול ילדים בצורה אידיאלית ומושלמת, בא לידי ביטוי בעזרת שני הורים פעילים ומעורבים בחיי ילדיהם. תפיסה זו אומנם נפרצה עם השנים, היות וקיימות יותר ויותר משפחות, שהתא המשפחתי שלהן מעט שונה מהמוכר והמקובל – ואלו משפחות חד הוריות.
גידול ילדים הינו בדרך כלל אתגר לבני זוג המקימים תא משפחתי משותף. ועל אחת כמה וכמה, כאשר מדובר בהורה אחד (או במילים אחרות, "הורה יחידני"), המתחזק את התא המשפחתי שלו. אי לכך, חוקק חוק סיוע למשפחות שבראשון הורה עצמאי, תשנ"ב–1992 (להלן:" חוק להורה העצמאי"), שנועד לסייע למשפחות חד הוריות.
במאמר שלהלן, נציג תחילה מי היא אם חד הורית ומה הדין החל עליה – על כל המשתמע מכך. כמו כן, נעמוד על ההבדלים בין אם חד הורית לאם עצמאית וכן נציג בקצרה את זכויותיה של האישה במקרים אלו. את כל זאת נעשה ונכתוב, לידיעתכן/ם ונוחיותכן/ם הגולשים והגולשות, כדלקמן:
המאמר שלפניכם/ן, הוא מאמר כללי בלבד ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי עם עורך דין לדיני משפחה.
אם חד הורית:
חוק הורה עצמאי מגדיר מיהו הורה עצמאי, כדלקמן – תחילה, עליו להיות תושב ישראל, שברשותו ילד. בנוסף, הורה חד הורי ייחשב לכזה אם אינו נשוי ואין אדם ידוע בציבור לצדו וכן בני זוג שנשואים אך אינם חיים יחד, או בני זוג שנפרדו והילדים נמצאים בחזקת אחד ההורים. נעיר כי אימהות חד הוריות, הן אימהות יחידניות וגם גרושות, אלמנות או עגונות.
הורה חד הורי או הורה עצמאי?
למרות השוני המהותי הקיים בין מושגים אלו, במהלך השנים התערבבו המושגים וגרמו לדיס-הרמוניה וטשטוש מונחים בקרב החברה. נסביר – משפחה חד הורית, הינה משפחה שיש בה הורה אחד וזאת בשל פטירתו של ההורה השני, או לחילופין, מלכתחילה הובא הילד למשפחה שבה נמצא רק הורה אחד (לדוגמא, הבאת ילד לעולם באמצעות אם פונדקאית). לעומת זאת, במקרה של גירושין, כאשר אז, כפועל יוצא – שני ההורים הינם הורים מתפקדים הנוטלים חלק בחיי ילדיהם, אך הילד נמצא בחזקת אחד מהם, הרי שאז – ההגדרה המתאימה לכך היא "הורה עצמאי", בין אם קיימים הסדרי ראייה ובין אם ישנה משמורת משותפת.
במרוצת הזמן, החלו להשתמש במושג "חד הורות" גם כאשר היה מדובר במשפחה שבה שני ההורים נמצאים, אך התגרשו. לאור ההבדלים בין הסיטואציות, שונה לשון החוק ל"הורות עצמאית" וזאת תוך התחשבות בהורה שכן מעורב בחיי ילדיו וכדי לא ליצור פגיעה בילד.
זכויות המוענקות לאם חד הורית:
יש מספר חוקים המסייעים להתנהלותו של הורה עצמאי וזאת תוך התחשבות במצב שבו נמצא ההורה, תוך דאגה מתמדת לילדיו. חוקים אלו, כאמור, חלים על כל מי שעומד בהגדרה. בנוסף לחוקים אלו, ישנן מועצות מקומיות התורמות ועוזרות לאוכלוסיות אלו, במגוון תחומי החיים. הבה נציג מספר דוגמאות:
זכויות המובאות מכוח חוק להורה עצמאי: סיוע בהלוואות, מענקי הבטחת הכנסה, מענקי לימודים לילדים וכן קדימות בקבלת הילדים למעונות ולבתי ספר. מלבד חוק זה, ישנם חוקים נוספים המעניקים עזרה למשפחות חד הוריות, כמו: נקודות זיכוי ממס, הנחות בארנונה, סדנאות ומענקי עבודה, תוספת ימי מחלה לילד, מלגות לימודים ואף סיוע ברכישת מזון.
סוף דבר:
ההתמודדות היומיומית עם פירוק התא המשפחתי, טומנת בחובה קשיים ארוכי טווח, שעמם נאלצים שני בני הזוג להתמודד. במידה והתא המשפחתי כולל ילדים, אזי ההתמודדות והשינוי במצב המשפחתי וכן החברתי, "נופלת" גם על הילדים ולא רק על ההורים.
לעיתים, הליך הגירושין מוציא אמוציות מבני הזוג וגורם להם להגיע למצבי מלחמה והתגוננות. זו סיטואציה שלא פעם, משפיעה גם על הילדים, במגוון תחומי החיים, אם באופי חינוכם או התנהלותם בבית הספר או בחברה.
לכן, אם אתם הורים חד הוריים מכורח הנסיבות, או מעוניינים להביא ילדים במסגרת חד הורית, עליכם להכיר את הזכויות המוקנות לכם מכוח החוק. לכן, מומלץ להתקשר עם עורך דין מומחה לדיני המשפחה, שיוכל להסביר, ללוות וכן לעמוד על זכויותיכם.
