המונח "אישה עגונה", מוכר לרוב הציבור בדרך כלל בהקשרים של סרבנות גט. עם זאת, המציאות של נשים עגונות, היא מורכבת יותר. אישה עגונה היא לא בהכרח אישה שמסורבת גט מטעם בעלה, שעושה שימוש לרעה בהליך המשפטי–רבני. נשים עגונות הן לעיתים נשים שבעליהן נעלמו וכן נשים שבעלן שרוי במחלה קשה.
עגינות היא סוגיה מורכבת בדין העברי–דתי, שרלוונטי גם לימינו אנו. לאור חשיבות הנושא, במאמר שלהלן, נדון בנושאים הבאים: נסביר מהי ההגדרה הנכונה למונח "אישה עגונה". בהמשך, נסביר ונסקור את הדין באשר לסרבנות גט ונפרט את הסנקציות שבית הדין מוסמך להטיל במקרים כאלו. לאחר מכן, נסביר על תופעה אחרת, שהיא סרבנות גט של נשים. כל זאת, נכתב לידיעתכן/ם ונוחיותכן/ם, הגולשות והגולשים, כדלקמן:
נבהיר למען הסר ספק, כי המאמר שלהלן הוא מאמר כללי בלבד ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי. לשם כך ניתן ומומלץ לפנות למשרדנו.
כיצד נגדיר "אישה עגונה"?
כאמור, הסטטוס "אישה עגונה", מורכב ממספר סיטואציות מורכבות וקשות. הבה נסקור אותן:
המקרה הראשון – שהוא למעשה המקרה המוכר ביותר: עגינות בשל סרבנות גט. הסיטואציה המוכרת היא כדלקמן – אישה נשואה מבקשת להתגרש מבעלה, כאשר במהלך הגירושין בבית הדין הרבני (שמוסמך באופן בלעדי לעסוק בנישואין וגירושין בין יהודים, במדינת ישראל), הבעל מסרב לתת לאשתו את הגט ובכך לקיים את טקס הגירושין. המשמעות של המהלך הוא הותרת האישה כאישה עגונה, מסורבת גט. זאת ועוד, להתנהלות זו יש משמעות רבה יותר: אישה עגונה שמסורבת גט, היא גם אסורה לגבר אחר ואם תוליד ילדים לגבר אחר, ילדיה יוכרו בתור ממזרים (כלומר – אסורים בחיתון לדורי דורות). בנוסף, אישה מסורבת גט שמקיימת יחסי אישות עם גבר אחר, היא אישה בוגדת ובמקרים כאלו, היא תהיה אסורה לבעלה ולבועלה. ללמדנו, כי סרבנות גט היא בעלת משמעות כבירה, גם בימינו.
המקרה השני – זהו מקרה פחות שכיח, אך בוודאי מצער באותה מידה. אישה עגונה היא אישה שבעלה נעדר. לדוגמא, נשים שבעליהן נעלמו בצוללת אח"י דקר, שטבעה ובמשך עשרות שנים לא נמצאה. נשים אלו, שבעליהן נפטרו אך קשה להצביע על מותם, מוגדרות בתור נשים עגונות. אומנם, קיימים פסקי הלכה אשר יכולים להתיר את אותן נשים, אך הרבנים לא תמיד מאשרים אותם.
המקרה השלישי – בא לידי ביטוי במקרים שבהם אישה נשואה, אך בעלה שרוי במחלה קשה שאינה מאפשרת לו לתת גט. לדוגמא – כאשר הבעל נמצא במצב רפואי של "צמח". במקרים אלו, יש פתרון הלכתי, בצורת גט הניתן על ידי שליח. האחרון, יכול לתת גט בשם אותו אדם.
סרבנות גט – סמכותו של בית הדין הרבני:
כפי שתיארנו, התופעה המוכרת ביותר של עגינות, היא במקרה של סרבנות גט. נזכיר – מדובר בנשים שבעליהן מסרבים להעניק גט לנשותיהם. אישה מסורבת גט מטעם בעלה, היא בעצם אישה כלואה, שלא יכולה להינשא, לא יכולה להביא ילדים לעולם מגבר אחר והיא עדיין מוגדרת כאשת איש. לכן, כדי להילחם בתופעה פסולה זו, בית הדין הרבני רשאי להטיל סנקציות על בעל סרבן.
עם זאת, המציאות מעידה שבתי הדין הרבניים לא תמיד ששים להטיל סנקציות, בשל החשש שהגט שיינתן, יהיה גט בכפייה. אך כאשר בית הדין מורה על מתן סנקציות, הרי שבין הסנקציות שניתן להטיל: שלילת רישיון נהיגה, ביוש בפומבי, הטלת עיקולים, מאסר מאחורי סורג ובריח והטלת קנסות. זאת ועוד, בשנים האחרונות, החלו נשים רבות מסורבות גט, להגיש תביעות לבית המשפט לענייני משפחה. תביעות אלו הן תביעות נזיקין ואכן, בתי המשפט פוסקים פיצויים משמעותיים בגין סרבנות גט, בשל הפגיעה הקשה בכבוד האדם, במקרים כאלו.
נשים סרבניות גט – האומנם?
אנשים רבים אינם מודעים לכך, אך גם נשים יכולות להיות סרבניות גט. כשם שהבעל יכול לסרב להעניק גט לאשתו, כך גם אישה יכולה לסרב לקבל גט מבעלה. הדין זהה גם במקרים של סרבנות גט של נשים. גם אז, בית הדין הרבני יכול להטיל סנקציות על נשים. עם זאת, גבר שהוא מסורב גט, לא חשוף לסנקציות ולאיסורים שמוטלים על אישה, שכן הוא רשאי להוליד ילדים לאישה אחרת, גם אם הוא עדיין נשוי וילדים אלו לא יוכרו בתור ממזרים. במקביל, גבר מסורב גט, יכול במקרים חריגים לקבל היתר לשאת אישה שניה.
לסיכום:
המונח אישה עגונה, הוא אינו מונח פשטני והוא כולל כמה וריאציות, כפי שפירטנו במאמר. מעבר לכך, בכל היתקלות בסוגיה בנושא, רצוי להיעזר בעורך דין דיני משפחה.
