המושג פירוק שיתוף נכון הן בנוגע להסדר זכויות בדיני מקרקעין ומיטלטלין, והן בנוגע להסדרת זכויות בדיני המשפחה. במאמר זה נבחן את המושג פירוק שיתוף, בהיבט של דיני המשפחה, שבהם מתייחס המושג לסיטואציה שבה שותפים מבקשים להפסיק את השותפות ו"לפרק" את הבעלות על נכס מסוים. בדיני המשפחה, המושג פירוק שיתוף נכון ורלוונטי בעיקר לבני זוג, שמעבר להיותם בני זוג, הם שותפים לנכסים הנמצאים תחת ניהולם המשותף. בעת הליך הגירושין, הצורך לפרק שותפות זו, מתעורר, וכך בעצם מגיעים בני הזוג למצב שבו הם מפרקים שיתוף על כל נכס, כספים או בעלות, שאותם ניהלו ביחד.
במאמר זה נדון במושג פירוק שיתוף, תוך בחינה מעמיקה – כיצד פירוק השיתוף בא לידי ביטוי אצל בני זוג בעת משבר הגירושין. כל זאת נעשה ונכתב עבורכם/ן, קוראים וקוראות. עם זאת, יוער כי מאמר זה הינו מאמר תוכן בלבד, שחובר על מנת לחשוף אתכם/ן, הקוראים/ות, להיבט המשפטי בנושא האמור. מכאן, שהמאמר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי על ידי עורך דין מומחה.
מהו פירוק שיתוף?
כאמור, המושג פירוק שיתוף – הינו רלוונטי ונכון עבור הסדרת זכויות בדיני המקרקעין והמיטלטלין. סיטואציה זו מתארת בעיקר את הפעולה הקניינית, המאפשרת למספר אנשים להיות בעלי זכויות באותו נכס. שיתוף זה אינו מגדיר את שיעור חלקם בנכס, אלא נותן זכויות בכל הנכס, לכל אחד מהשותפים.
כאשר מדובר בשיתוף בין בני זוג – גם אז נכונה הכוונה לשיתוף בנכס מקרקעין או מיטלטלין, היות ובבקשה לפירוק השיתוף, הנכס המהותי והרלוונטי שעליו דנים, הינו בית המגורים המשותף של בני הזוג, אשר שימש להם כבית משותף לתא המשפחתי שבנו יחד. ניתן לומר כי ההבדל בין נכס משותף של שותפים, לבית מגורים אשר משמש בני זוג, הוא כי בית המגורים אינו רק בעל משמעות כספית גבוהה, אלא גם בעל משמעות רגשית לבני הזוג וילדיהם. לכן, ישנם מקרים רבים שבהם בעת פירוק השיתוף של הנכס האמור, בני הזוג אינם מצליחים להגיע להסכמה בנוגע לדירת המגורים, בעיקר בשל המשמעות הרגשית. כך נוצר מצב שבו אחד מבני הזוג מעוניין למכור את בית המגורים וליהנות מפירותיו, ואילו בן הזוג השני מסרב לכך.
פירוק שיתוף בין בני זוג:
גם בני זוג, שיש להם קניין במהלך חייהם המשותפים, מהווים שותפים בנכסים ביניהם. בעת פרידה של השניים, הם יצטרכו לבצע פירוק שיתוף, כלומר – חלוקת רכוש. לפי הסכם איזון משאבים, החל על זוגות שנישאו לאחר שנת 1974, נכסיהם יהיו משותפים, מה שהופכם לשותפים לפי חוק המקרקעין. אז – עומדות בפני הזוג מספר חלופות: מכירת הנכס המשותף, או קנייה של החלק הנותר על ידי מי מהצדדים שמעוניין להישאר בדירה. לגבי מכירה, קיימת הגנה במקרים הללו, לאור מעשים שלא בתום לב שנעשו בעבר.
בעת פירוק השיתוף על הנכס, נראה שילוב והתייחסות ממשית לכך בחוק המקרקעין, לנכס הנמצא בבעלות משותפת של בני זוג. כך אומר סעיף 101 לחוק המקרקעין: "מקרקעין שהם בבעלות משותפת של בני זוג, והם משק חקלאי או בית עסק המתנהלים על ידיהם במשותף או דירה המשמשת להם מגורים, לא יהיה בן זוג זכאי להעביר חלקו לאחר אלא אם הציע אותו תחילה לבן–זוגו". כלומר, קיימת זכות קדימה לבן הזוג, בעת רצון האחר למכור את חלקו בנכס. זאת – על מנת שלא לגרום למכירת דירה ללא ידיעתו של האחר וכן כדי לאפשר את זכותו הקודמת של בן הזוג.
פירוק שיתוף בין בני זוג – הכיצד?
כאמור, כאשר ישנה אי הסכמה בין בני זוג בנוגע לחלוקת הנכס הקנייני, מתעורר הצורך לתביעת פירוק שיתוף בין השניים. כלומר, תביעת פירוק שיתוף, היא תביעה המוגשת על ידי אחד מבני הזוג אשר מעוניין לפרק את השיתוף בנכס המגורים. בעת הגשת התביעה, יכול מגיש התביעה לבקש למנות כונס נכסים, אשר ייקח על עצמו את הטיפול במכירה. למעשה, תביעת פירוק השיתוף, נועדה להכריח את הצד שאינו מעוניין לפרק את השותפות, להסכים לפירוק.
סמכות ערכאות השיפוט בתביעת פירוק שיתוף:
כאמור, מטרת התביעה האמורה – הינה להכריח את הצד שאינו מעוניין לפרק את הנכס, למכור את הנכס. מכאן, שבעת הגשת תביעת פירוק שיתוף, לערכאה הרלוונטית (כלומר, הערכאה המטפלת בתביעה), קיימת סמכות לכפות על בן הזוג שאינו מעוניין בפירוק, לעשות כן.
תביעת פירוק שיתוף, הינה תביעה נלווית כחלק מהליך הגירושין בין בני זוג. כאמור, הצורך בתביעה מתעורר בעיקר בעת מחלוקת בין בני זוג, בנוגע לחלוקת הרכוש ביניהם. ברור כי קיימים מצבים שבהם בני הזוג מגיעים להחלטה יחד, בנוגע לאופי חלוקת הרכוש. תביעת פירוק שיתוף יכולה להיות נידונה גם בבית המשפט לענייני משפחה וגם בבית הדין הרבני. על מנת להכיר מקרוב את הזכויות והאפשרויות העומדות בפניכם/ן בעת הגשת התביעה, יש תחילה להיוועץ עם עורך דין מומחה לדיני המשפחה.
