בני זוג רבים מעדיפים להימנע מנישואין ובוחרים לקיים חיים משותפים הכוללים ניהול של משק בית משותף. מאידך, יש בני זוג רבים, שהנישואין הם למעשה הגורם המאחד והפורמאלי ביניהם וכל קשר זוגי שלא כולל נישואין, נמצא מבחינתם בדרגה "נמוכה יותר". עם זאת, השאלה האם עדיף להינשא באופן פורמאלי בשטחי מדינת ישראל, או לקיים חיים משותפים כידועים בציבור, טומנת בחובה יתרונות וחסרונות, אשר מושפעים מהיבטים משפטיים רבים.
במאמר שלהלן נדון ביתרונות ובחסרונות בנישואין בישראל, מול חיים משותפים כידועים בציבור. לפני כן, נסביר בקצרה מה ההבדל בין שתי המתכונות המתוארות וכל זאת למענכם/ן ונוחיותכן/ם הגולשים והגולשות, כדלקמן:
נישואין וגירושין בישראל
בניגוד למקומות רבים בעולם, ענייני נישואין וגירושין בארץ מוסדרים באופן מיוחד, שכן הם אינם כפופים לחוק האזרחי, אלא מוסדרים בהתאם להוראות הדין הדתי-אישי שחל על בני הזוג. כלומר, בכל הנוגע ליהודים בישראל, קובע חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג – 1953, כי ענייני נישואין וגירושין בישראל ייערכו על פי דין תורה. דהיינו, ההלכה הדתית היא זו אשר שולטת בהסדרי הנישואין וגם בשלב מאוחר – חלילה – בהסדרי הגירושין. בהתאמה, בני זוג המבקשים להתגרש בישראל, יצטרכו להגיש את תביעת הגירושין שלהם לבית הדין הרבני, שהוא בית דין דתי הכפוף להוראות הדין המהותי הדתי ולא לדין המהותי האזרחי.
התוצאה של הכפפת הדין הדתי על ענייני הגירושין והנישואין היא משמעותית. למשל, הכפפת הדין הדתי מביאה לכך, שלעיתים ישנם בני זוג שאינם יכולים להינשא, כמו כהן וגרושה. הכפפת הדין הדתי גם מביאה לכך שישנם בני זוג שאינם בני אותה דת שאינם יכולים להינשא, שהרי היהדות ושאר הדתות בישראל אינן מכירות בנישואי "תערובת" בין בני דתות שונות. בנוסף, הכפפת הדין הדתי מביאה לכך, שבני זוג מאותו המין אינם יכולים להינשא בישראל. לאור כל אלו, ישנם בני זוג רבים שמעדיפים דווקא לקיים חיים משותפים, מבלי להינשא.
ידועים בציבור
בשנים האחרונות אנו עדים לעליה בתפוצתו של מוסד הידועים בציבור, בין אם מטעמי נוחות ובעיקר בשל שינויים חברתיים שתופסים תאוצה בשנים האחרונות. ידועים בציבור הם בני זוג החיים יחדיו, אשר מקיימים משק בית משותף, אשר מתכונת הזוגיות שאותה הם מקיימים מעידה על כך שבני הזוג קשרו יחדיו קשר זוגי לצמיתות. בניגוד לזוגות נשואים, ידועים בציבור אינם נרשמים במרשם פורמאלי כלשהו וכך גם במקרה של פרידה בין ידועים בציבור.
אין ממש הבדל באשר לזכויות המוקנות לזוגות ידועים בציבור, מול זוגות נשואים. ידועים בציבור זכאים לירושת בן/בת זוגם, לזכויות סוציאליות בדומה לזוגות נשואים, זכויות אימוץ ופונדקאות וכן לזכויות מהותיות נוספות, כפי שזכאים זוגות נשואים. לעומת זאת, בני זוג ידועים בציבור מוגבלים בעיקר בתחום הנישואין: ישנם בני זוג שאינם יכולים להינשא בישראל וזאת ההגבלה המוטלת עליהם, בניגוד לזוגות נשואים.
היתרונות מול החסרונות בנישואין
לנישואין יש יתרונות רבים, כמו גם חסרונות. בין היתרונות ניתן למנות את עצם הפורמאליות. כלומר, בניגוד לידועים בציבור, אף אדם לא יטיל ספק בקשר זוגי של זוג נשוי, מחמת היותו קשר פורמאלי וממוסד. כמו כן, מניסיוננו כעורכי דין משפחה, זוגות נשואים אינם צריכים בכל פעם להוכיח את טיב הקשר ביניהם, כאשר הם פונים למימוש זכותם על פי דין וזאת בניגוד לידועים בציבור.
מבחינת חסרונות, בישראל החיסרון המהותי הוא הכפיפות לדין הדתי-אישי, שלא אחת מביאה גם לתוצאות קשות, כמו נשים עגונות שבעלן נעלם, או נשים מסורבות גט. כמו כן, הליך הגירושין הכפוף לדין הדתי, הוא טקס ארכאי לטענת רבים, אשר יש בו פגיעה בנשים. עוד נדגיש כי מבחינה אידיאולוגית, זוגות רבים בוחרים להימנע מנישואין על פי חוק בישראל, כדי שלא להיות כפופים לדין הדתי.
היתרונות מול החסרונות במוסד הידועים בציבור
גם במתכונת של חיים כידועים בציבור, יש יתרונות רבים מול חסרונות. מבחינת היתרונות, אין ספק שידועים בציבור זוכים בגמישות רבה יותר, במידה ומדובר בבני זוג שלא רוצים למסד לחלוטין את הקשר הזוגי שלהם. יתרון נוסף נוגע לכך שידועים בציבור אינם כפופים לדין הדתי-אישי, על כל המשתמע מכך. מבחינת חסרונות, לא אחת ידועים בציבור אכן סובלים מכך שמוטלת עליהם חובה להוכיח את טיב הקשר שלהם כלפי חוץ, להבדיל מזוגות נשואים.
לסיכום
השאלה האם לקיים חיי נישואין או מתכונת של חיים משותפים נגזרת בסופו של דבר מרצונם האישי ותפיסת עולמם של בני הזוג. אנו, כעורכי דין למשפחה, יכולים רק להציע את שירותנו, לכל המעוניין בייעוץ פרטני בנושא.
